פרק מספר 123: מילדרד פיש־הרנק – האישה שניצחה על המרד בגרמניה הנאצית

מילדרד פיש־הרנק הייתה מלומדת אמריקאית, שנישאה לגרמני והעתיקה את מגוריה לארצו. במרוצת שנות השלושים של המאה העשרים, היו בני־הזוג הרנק עדי־ראיה לנסיקת המפלגה הנאצית, והחליטו שלא לעמוד מנגד. הם ייסדו בביתם את ארגון המחתרת הגדול בברלין, חילצו יהודים מגרמניה ואף ריגלו למען ברית־המועצות. עד מהרה העניק שירות־המודיעין הגרמני לרשת־הריגול את הכינוי "התזמורת האדומה". המצוד אחר בני־הזוג, שחירפו נפשם למען האנושיות החל, ותוצאותיו היו הרות־אסון. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=2948&action=edit

פרק מספר 120: ראול ולנברג – האיש שהציל מאובדן ואבד בצללים (חלק ג' ואחרון)

(חלק ג' ואחרון) זמן קצר לאחר שהובל ראול ולנברג למוסקבה, יצא החרמש מן השק. חסינותו הדיפלומטית לא הועילה לו, והוא נכלא על לא עוול בכפו. חוקריו דחו את טענותיו בדבר הצלת היהודים, וטפלו עליו אשמת ריגול למען גרמניה הנאצית. בשנים הבאות סיפקו שוביו שלל הצהרות שונות על מצבו ומקום הימצאו, אך גורלו נותר עלום. ולנברג, אשר הושיע רבים כל כך, לא נושע בעצמו. מי שהצליח לחמוק מבין מלתעותיה של החיה הנאצית, נמחץ דווקא תחת כפתו של הדוב הסובייטי. אולם מורשתו המפוארת של ולנברג, אשר אבד במחשכים, תאיר לנצח כמופת של אנושיות ומוסריות. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2805

פרק מספר 119: ראול ולנברג – האיש שהציל מאובדן ואבד בצללים (חלק ב')

(חלק ב') בעוד "הצבא האדום" מתדפק על שערי בודפשט, התגנבו לאוזני ולנברג ידיעות מזעזעות: שליטיה החדשים של הונגריה, חברי מפלגת "צלב־החץ" האנטישמית, התמסרו בהתלהבות לטביחת יהודיה. ולנברג שם אז את נפשו בכפו, והחל לנסוע בדרכים, כדי לחלק במו ידיו את דרכוני־החסות. הוא לא בחל באמצעים והצליח להושיע יהודים מצעדות־מוות, ממחנות־ריכוז, ומאלף ואחת מיתות משונות. למרות שנהיר היה לו שהן הנאצים והן אנשי "צלב־החץ" ביקשו את נפשו, ולנברג לא ידע פחד. לבסוף הגיע היום שלו ייחל בכל לבו: "הצבא האדום" כבש סוף־סוף את בודפשט. אולם דווקא אז, חלה בעלילה תפנית מחרידה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2798

פרק מספר 115: שמעון ויזנטל – האיש שצד נאצים (חלק א')

(חלק א') שמעון ויזנטל, המוכר בכינויו "צייד הנאצים", הקדיש שישה עשורים מחייו לאיתור הרוצחים הנמלטים. חייו היו מסכת מחרידה של כאב ומוות: הוא התייתם מאב, וניצל ממספר פוגרומים עוד בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. למרות זאת, ויזנטל השלים את חוק לימודיו בהצלחה והקים משפחה, אך אז פרצה מלחמת העולם השניה. במרוצת שנותיה יחווה ויזנטל על בשרו, כמה וכמה התנסויות מזעזעות באכזריותן. הוא ישרוד את כולן, ובתום המלחמה תעמוד מטרה אחת לנגד עיניו: מיצוי הדין עם הרוצחים, למען הקורבנות. הוא היה נחוש לצוד נאצים באשר יהיו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2744

פרק מספר 109: סופי שול – האישה שהתקוממה נגד הרייך השלישי (חלק א')

(חלק א') סופי שול הייתה חברה במחתרת "הוורד הלבן", אשר התקוממה באומץ נגד הרייך השלישי. בצעירותה, סופי אמנם הצטרפה לתנועת "נוער היטלר", אך לא מצאה בה את מקומה. אולם לאחר שהיא ובני ביתה נעצרו על ידי הגסטאפו, סופי החליטה למרוד בכל דרך בגרמניה הנאצית. עם תחילת לימודיה באוניברסיטת מינכן, סופי הצטרפה למחתרת ה"וורד הלבן", שהקים אחיה הבוגר, הנס. היא לקחה חלק משמעותי בהפצת כרוזי המחתרת, שגינו את המנהיגים הנאציים, והטיפו למרי־אזרחי בגרמניה. הכרוזים חסרי־המורא חוללו סערה במינכן, ממעוזיה של המפלגה הנאצית. היה זה רק עניין של זמן, עד שחוקרי הגסטאפו יפתחו במצוד קטלני אחרי סופי וחבריה למחתרת. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2640

פרק מספר 107: דמיטרי שוסטקוביץ' – האיש שהרודנות צרמה לו

דמיטרי שוסטקוביץ' נחשב על־ידי רבים, למלחין הדגול ביותר שפעל בברית־המועצות. למרות יתמות מוקדמת, חולי ועוני, שמו התפרסם ברחבי תבל כבר בגיל עשרים. נראה היה שדרכו למשרת המלחין הרשמי של ארצו הייתה סלולה, אך הוא סירב להיכנע לתכתיבי סטאלין. בהנחיית הרודן צמא־הדם, הוגדר אז שוסטקוביץ' כ"אויב העם", והפך לאסיר בארצו שלו. גם אז, למרות המחיר הכבד ששילם, שתל שוסטקוביץ ביצירותיו רמזים בגנות הרודנות, ובכך נותר נאמן לאמת שלו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2621

פרק מספר 90: לב טולסטוי – האיש שחיפש משמעות לחייו (חלק ג' ואחרון)

(חלק ג' ואחרון) בפקודת הצאר אלכסנדר השלישי, החלו מקורביו של לב טולסטוי לחוש את נחת זרועה של אמא רוסיה. אולם הרדיפות לא ריפו את ידיו של טולסטוי. נאמן לאמונתו היוקדת, הוא עודד את חסידיו לנקוט סרבנות בלתי-אלימה, ובכך לשתק את הצבא ואת שלטון העריצות. בד בבד, הוא גינה בפומבי וללא מורא את ההוצאות להורג, חרחור המלחמה וחוסר השוויון. ואז, באישון לילה בנובמבר 1910, החליט טולסטוי שהגיע רגע האמת. נחוש לחיות את שארית ימיו לאור עקרונותיו הנעלים, הוא יצא בחשאי לדרכו האחרונה. מורשתו הספרותית והמוסרית של טולסטוי, מתקן העולם ומחפש המשמעות, משפיעה על חיינו עד עצם היום הזה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2105

פרק מספר 60: צ'ה גווארה – האיש שחולל מהפכות (חלק ד' ואחרון)

(חלק ד' ואחרון) לאחר שהותיר מאחוריו את קובה המהפכנית, עטה צ'ה גווארה זהות בדויה, ועשה דרכו לקונגו. שם, בטבורה של "היבשת השחורה", הוא קיווה לחולל מהפכה פאן-אפריקנית נגד האימפריאליזם. אולם שתי שגיאות חריפות של גווארה, חרצו את גורל ההרפתקה הנועזת שלו. גווארה לא אמר נואש, והחליט לחולל מהפכה נוספת, הפעם בבוליביה. זו עתידה להיות שירת הברבור של צ'ה גווארה, וכראוי לו, היא התרחשה בשדה הקרב המהפכני. אלא שמורשתו השנויה במחלוקת עודנה חיה ובועטת. אז מי באמת היה צ'ה גווארה?

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1673

**תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים! נשתמע אחרי הפגרה. היו בטוב. ניב**

פרק מספר 59: צ'ה גווארה – האיש שחולל מהפכות (חלק ג')

(חלק ג') ככל שנקפו השנים, שבה קובה והפכה למדינה מדכאת, אך הפעם בשירות המהפכה. לגווארה היה חלק לא מבוטל בכך: הוא ביטל את החופש האקדמי באוניברסיטאות, והקים מחנה ענישה שנודע לשמצה באכזריותו. בה בעת, קובה המהפכנית ניצבה בפני שני אתגרים קיומיים, בעיצומה של "המלחמה הקרה": "הפלישה למפרץ החזירים" מיקדה את תשומת הלב העולמית באי, ו"משבר הטילים", איים להתדרדר למלחמת השמדה גרעינית. למרות שצלחה את האיומים הללו, קובה המבודדת תלויה הייתה באופן נואש בברית המועצות, לאכזבת גווארה. בד בבד, עם התפכחותו מחזון תיעוש קובה, ויצירת "האדם הסוציאליסטי החדש", גווארה השתכנע שהגיעה העת לעזוב את האי. בלבו גמלה אז ההחלטה לשוב לשדה הקרב המהפכני, שבו ראה את ייעודו האמיתי. גווארה שם פעמיו למעמקי אפריקה, במטרה לחולל מהפכה נוספת נגד האימפריאליזם, שתתפשט מ"היבשת השחורה" לארבע כנפות תבל.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1661

פרק מספר 58: צ'ה גווארה – האיש שחולל מהפכות (חלק ב')

(חלק ב') זמן קצר לאחר פגישתו של צ'ה גווארה עם פידל קסטרו, הוא התמנה למפקד כוח גרילה. בתום מעצר משונה ושחרור תמוה, הפליג לדרכו מבצע ההשתלטות על קובה, ומיד עלה על שרטון. הפלישה התגלתה ככישלון חרוץ, ושארית כוח הגרילה, נמלטה אל רכס ההרים הגבוה באי. שם, בחסות השממה הנידחת, החלו גווארה, פידל וראול המוכים, לשקם את כוחם. בהדרגה הם אזרו אומץ לתקוף את חיילי בטיסטה, ואט ואט הצליחו לסלול את דרכם להוואנה. אולם באותן השנים, התגלה צד אכזרי וצמא-דם באופיו של גווארה, שהתנדב לקטול, בקור-רוח מצמרר, את כל מי שעמד בדרכו. גווארה היה גם מי שעתיד לפקח, באופן אישי, על ההוצאות להורג ההמוניות של "אויבי המהפכה". ה"קומנדנטה" נחוש היה ליצור "אדם סוציאליסטי חדש" בקובה, ולא בחל באמצעים לשם כך. בד בבד, יחסיהן של ארצות הברית וקובה הסלימו במהירות, לקורת-רוחה של ברית המועצות. הקובנים ניווטו את ארצם הישר אל המים העמוקים של "המלחמה הקרה", והתגובה לא איחרה להגיע. לכולם היה ברור, שמתקפה צבאית של ארצות הברית על קובה המהפכנית, הייתה רק עניין של זמן.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1650

פרק מספר 55: ג'ורג' אורוול – האיש שחזה עתיד שחור משחור

ג'ורג' אורוול היה סופר אמיץ ומרחיק-ראות, אשר חרד לעתיד המין האנושי. שתי יצירות המופת הדיסטופיות פרי-עטו, "חוות החיות" ו-"1984", ראו את הנולד במובנים רבים. אורוול כתב אותן לאחר שעבר מסע התפכחות אישי, שבמהלכו חצה את כל הקווים:
מקצין במשטרה הקיסרית בהודו, הוא הפך לאחד מחריפי המתנגדים לקולוניאליזם; מבוגר מכללה יוקרתית, אורוול נעשה לנווד, שחי בשולי החברה; מעיתונאי שנשלח לספרד, הוא הפך ללוחם במיליציה הרפובליקנית במדינה; ומתומך במפלגות השמאל, היה זה דווקא אורוול, שקרע את המסיכה מעל פרצופו האמיתי של סטאלין. ספריו העל-זמניים העשירו את שפתנו בשלל מטבעות לשון שטבע. אורוול חשף בהם גם כמה שיטות מתוחכמות, שבאמצעותן מסובבות ממשלות את נתיניהן בכחש, מאז ועד היום.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1617

פרק מספר 27: אמיל זטופק – האיש שרץ נגד העריצות (שמע באיכות בינונית)

אמיל זטופק היה אצן צ'כוסלובקי על-אנושי כמעט, שגילה את כשרונו החבוי רק כשהוכרח לרוץ. שיטת האימונים שלו הייתה כל כך מפרכת, שלפעמים הוא פשוט התעלף מרוב מאמץ. ומה לא נאמר על סגנון הריצה המגושם של זטופק? מומחי וכתבי הספורט לא הפסיקו לצחוק על חשבונו. אבל אחרי ששבר שמונה עשר שיאי עולם, בקלילות מדהימה, זטופק הפך לאגדה רצה, עוד בחייו.
באביב 1968, זטופק היה אמיץ דיו כדי למחות על פלישת בריה"מ למולדתו, ושילם על כך מחיר כבד. אולם זטופק היה ונותר סמל למחאה נגד העריצות, ואישיות גדולה מהחיים.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1144

פרק מספר 21: מוחמד עלי – האיש שהניף את הדגל השחור (חלק ב'. שמע באיכות בינונית)

חלק ב': אחרי הקרב עם ליסטון, עלי הכריז כי קיבל עליו את עקרונות "אומת האסלאם", שחבריה מוכרים בתור "המוסלמים השחורים". אז גם מת שמו הישן, קסיוס קליי, ובמקומו נולד השם שבו הוא מוכר עד היום, מוחמד עלי. אולם הפצצה שהטיל עלי, כעבור שלוש שנים בלבד, כבר הכתה גלים בכל רחבי ארצות הברית: הוא סירב להתגייס לצבא וללחום בוייטנאם, כל עוד נמשכה אפליית השחורים במדינה. להחלטה האמיצה הזו, היו השלכות חריפות מאוד על עלי, שהיה בשיא הקריירה המקצועית שלו. רק בתחילת שנות השבעים שב עלי להתאגרף, ובמרוצת השנים, החזיק שלוש פעמים בתואר אלוף העולם. לאחר פרישתו, התברר כי שנותיו של עלי בפסגת עולם האגרוף, תבעו ממנו מחיר אישי כבד. למרות זאת, עלי הפך מאחד האנשים השנואים בארצות הברית, לגיבור תרבות בינלאומי. חשוב יותר, הוא הפך לאחד מן הבולטים שבקולות נגד המלחמה, ובעד שוויון זכויות לשחורים.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1057

פרק מספר 18: אנדריי סחרוב – האיש שפיצח את סודות האטום, וחתר לשלום

אנדריי סחרוב היה מדען אטום מבריק, שהרים תרומה מכרעת להפיכתה של ברית המועצות למעצמה גרעינית. הוא זכה לכינוי "אבי פצצת המימן הסובייטית", עוטר ב"פרס לנין", ונהנה מיוקרה אדירה במולדתו. אולם ככל שהחריפה המלחמה הקרה, תקפו את סחרוב ספקות חמורים, שלא נתנו לו מנוח: הוא תבע להשית הגבלות על השימוש בנשק להשמדה המונית, העז למתוח ביקורת על ההנהגה הקומוניסטית, וקרא בפומבי להידוק הקשרים עם המערב. זה כבר היה יותר מדי בעיני ההנהגה הסובייטית, שסימנה את סחרוב האמיץ כמתנגד השלטון. היו לכך השלכות חמורות על חייו של המדען, שבתחילת דרכו רתם את כישוריו לשירות תעשיית המלחמה, ולימים זכה בפרס נובל לשלום.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/2020/07/30/פרק-מספר-18-אנדריי-סחרוב-האיש-שפיצח-את-סו

פרק מספר 13: בובי פישר – האיש שניצח את כולם והפסיד לעצמו (שמע באיכות בינונית)

בובי פישר קיבל לידיו ערכת שחמט בגיל שש, ומאז ועד מותו לא עזב אותה. מילולית. בדרכו לפסגת השחמט העולמי שבר פישר כל שיא אפשרי, אך לכולם היה ברור שמדובר באישיות בעייתית ומסוכסכת. ב"קרב המאה" נגד יריבו הסובייטי, בוריס ספסקי, התעלה פישר לגבהים חדשים. הוא הביא אז כבוד רב לארצות הברית, בעיצומה של המלחמה הקרה. אבל מנקודה זו ואילך החל פישר בצלילה החופשית שלו: "הילד הרע של עולם השחמט" היה אנטישמי והעריץ את היטלר. מהר מאוד הצליח פישר להפוך לשנוא נפשה של מולדתו, ואף להפר ביודעין אמברגו של האו"ם. פישר לא היה רחוק משהות ממושכת בכלא, אך ניצל בעור שיניו. אפילו במותו המשיך פישר לעורר שערוריות, אך נחשב על ידי רבים לשחקן השחמט הטוב ביותר בהיסטוריה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
nivgoldstein.wordpress.com/2020/06/22/%d7%91%d7%95%d7%91%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%a2/

פרק מספר 11: ג'ראלד בול – האיש שבנה תותחי-על, והפך לחלל (שמע באיכות בינונית)

ג'ראלד בול הקנדי היה, לדעת רבים, מדען התותחנות המבריק ביותר במאה העשרים. הוא היה דוקטור כבר בגיל 23, והפך לפרופסור מן המניין בגיל 34. לבול היה חלום: לבנות תותח-על מפלצתי, ולשגר באמצעותו לווין לחלל. אבל אז הכל הפך לטרגדיה יוונית, ולבול המנודה נותר מעט מאוד מה להפסיד. אחרי שהקים תעשיית נשק פרטית, הוא החל לשתף פעולה עם כמה מן המשטרים הרצחניים ביותר בעולם. מישהו החליט שצריך לשים לזה סוף.

למידע על המקורות והמוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://nivgoldstein.wordpress.com/2020/06/08/גראלד-בול-האיש-שבנה-תותחי-על-והפך-לחלל