פרק מספר 145: ואנגארי מאטאי – האישה שחזונה היכה שורש

ואנגארי מאטאי נולדה במחוז נידח בקניה, אך שינתה את פניה של אפריקה כולה. היא עשתה חיל בלימודיה הגבוהים ופילסה עבור נשות ארצה את הדרך לצמרת. חזונה המהפכני, שתכליתו הייתה שימור הטבע, הוביל לשתילתם של יותר משלושים מיליון עצים ב"יבשת השחורה". למרות איומים על חייה, מאטאי, זוכת פרס נובל לשלום, חשפה באומץ את השחיתות המוסרית שפשתה בארצה ולחמה בעוז למען זכויות הנשים. היא הפכה עוד בחייה לדמות מופת, לאילן גבוה שרבים ברחבי העולם בכלל ואפריקה בפרט, ביקשו להיתלות בו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=4970

פרק מספר 59: צ'ה גווארה – האיש שחולל מהפכות (חלק ג')

(חלק ג') ככל שנקפו השנים, שבה קובה והפכה למדינה מדכאת, אך הפעם בשירות המהפכה. לגווארה היה חלק לא מבוטל בכך: הוא ביטל את החופש האקדמי באוניברסיטאות, והקים מחנה ענישה שנודע לשמצה באכזריותו. בה בעת, קובה המהפכנית ניצבה בפני שני אתגרים קיומיים, בעיצומה של "המלחמה הקרה": "הפלישה למפרץ החזירים" מיקדה את תשומת הלב העולמית באי, ו"משבר הטילים", איים להתדרדר למלחמת השמדה גרעינית. למרות שצלחה את האיומים הללו, קובה המבודדת תלויה הייתה באופן נואש בברית המועצות, לאכזבת גווארה. בד בבד, עם התפכחותו מחזון תיעוש קובה, ויצירת "האדם הסוציאליסטי החדש", גווארה השתכנע שהגיעה העת לעזוב את האי. בלבו גמלה אז ההחלטה לשוב לשדה הקרב המהפכני, שבו ראה את ייעודו האמיתי. גווארה שם פעמיו למעמקי אפריקה, במטרה לחולל מהפכה נוספת נגד האימפריאליזם, שתתפשט מ"היבשת השחורה" לארבע כנפות תבל.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1661