הארייט טאבמן נולדה לחיי עבדות ומצוקה, וכבר כילדה, הפכה לשפחה קשת־יום. אלא שבעקבות אירוע חריג, שכמעט הביא למותה, היא גמרה אומר להתקומם. לאחר שנמלטה מאדוניה, שבה טאבמן פעם אחר פעם אל ארצות השעבוד, כדי לשחרר במו ידיה את אחיותיה ואחיה לסבל. טאבמן עשתה חיל גם במרוצת מלחמת האזרחים האמריקנית, ובין היתר, שימשה כמרגלת, ואף פיקדה על כוח של צבא הצפון, ששחרר כ־700 עבדים. לא לחינם היא זכתה לכינויים "משה השחור" ו"גנרל טאבמן". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3180
ג'ונאס סאלק היה רופא דגול שפיתח חיסון למחלת שיתוק הילדים ("פוליו"), וסירב לקבל תמורתו תשלום או לרושמו כפטנט. סאלק המבריק סיים בהצטיינות את חוק לימודיו, ועד מהרה עמד בראש מעבדה לחקר נגיפים. הוא חקר את נגיף השפעת, אך מקץ שנים מספר, החליט להדביר את מחלת שיתוק הילדים, שהשתוללה ברחבי תבל. סאלק התגבר על שורה של אתגרים רפואיים ופסיכולוגיים, בדרכו לפיתוח חיסון משולש יעיל. שמו של סאלק נישא אז בפי כל כמושיע ההמונים, אלא שדווקא עמיתיו מיעטו להעריך את תגליתו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=3172
רייצ'ל קרסון הייתה ביולוגית מוכשרת, שספריה חשפו את השפעות האנושות על עולם הטבע. חיבורה המפורסם ביותר, "האביב הדומם", סקר את הנזקים שחוללו חומרי־ההדברה למערכות האקולוגיות השונות. אולם לאחר שהפנתה אצבע מאשימה כלפי תאגידי הענק המזהמים, פתחו הללו במערכה רעילה להשחרת שמה. אף על פי כן יצאה קרסון האמיצה כשידה על העליונה: השימוש ברבים מחומרי־ההדברה נאסר, והשלכות הזיהום הסביבתי זכו לתהודה חובקת־עולם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3158
קרל סייגן היה מדען מבריק שחלום־ילדותו היה איתור חיים תבוניים מחוץ לכדור־הארץ. כיועץ בכיר של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), הוא רתם את טובי המוחות למצוד חובק־העולמות שלו: סייגן נטל חלק בשיגור לחלל של שלל משימות בלתי־מאוישות, שאחת מהן הייתה יומרנית במיוחד. ברבות השנים הפך סייגן למדען המפורסם בארצות־הברית, שהנגיש לציבור הרחב את יופיו של המדע בעזרת ספרים וסדרות פורצי־דרך. בעיני רבים בדורו, סייגן הפך לדמות המופת של הספקן אשר לחם בעוז באמונות־ההבל, בחן טענות למפגשים עם חייזרים, והזהיר מפני סכנותיו של "החורף הגרעיני". למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2954
מילדרד פיש־הרנק הייתה מלומדת אמריקאית, שנישאה לגרמני והעתיקה את מגוריה לארצו. במרוצת שנות השלושים של המאה העשרים, היו בני־הזוג הרנק עדי־ראיה לנסיקת המפלגה הנאצית, והחליטו שלא לעמוד מנגד. הם ייסדו בביתם את ארגון המחתרת הגדול בברלין, חילצו יהודים מגרמניה ואף ריגלו למען ברית־המועצות. עד מהרה העניק שירות־המודיעין הגרמני לרשת־הריגול את הכינוי "התזמורת האדומה". המצוד אחר בני־הזוג, שחירפו נפשם למען האנושיות החל, ותוצאותיו היו הרות־אסון. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=2948&action=edit
(חלק ג' ואחרון) זמן קצר לאחר שהובל ראול ולנברג למוסקבה, יצא החרמש מן השק. חסינותו הדיפלומטית לא הועילה לו, והוא נכלא על לא עוול בכפו. חוקריו דחו את טענותיו בדבר הצלת היהודים, וטפלו עליו אשמת ריגול למען גרמניה הנאצית. בשנים הבאות סיפקו שוביו שלל הצהרות שונות על מצבו ומקום הימצאו, אך גורלו נותר עלום. ולנברג, אשר הושיע רבים כל כך, לא נושע בעצמו. מי שהצליח לחמוק מבין מלתעותיה של החיה הנאצית, נמחץ דווקא תחת כפתו של הדוב הסובייטי. אולם מורשתו המפוארת של ולנברג, אשר אבד במחשכים, תאיר לנצח כמופת של אנושיות ומוסריות. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2805
(חלק א') ראול ולנברג היה דיפלומט שבדי אציל־נפש, שנמנה עם אצולת הממון בארצו. למרות ייחוסו הרם, ולנברג העדיף לסלול את דרכו בחיים בכוחות עצמו. לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, הוא עסק במספר משלחי יד, שבמסגרתם התוודע לגורל יהודי אירופה הנרדפים. רצונו של ולנברג לסייע לשארית הפליטה, הוביל אותו הישר להונגריה, שראשיה שיתפו פעולה בהתלהבות עם הצורר הנאצי. עם הגעתו לבודפשט, הבריק במוחו של ולנברג רעיון גאוני, שעתיד להציל את חייהם של אלפי יהודים ממבקשי נפשם. אולם עד מהרה, משך ולנברג את תשומת לבו של הגסטאפו, וגרוע מכך, של אדולף אייכמן. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2791
קטיה קראפט הייתה חוקרת הרי-געש, שהלכה אחרי מושאי אהבתה בלבה ובאפר. לצד בן זוגה, מוריס, היא נהגה לחקור את הרי הגעש באופן שונה ומסוכן מן המקובל בתחום. בני הזוג קראפט לא היססו לעמוד ממש על סף הלבה המבעבעת, כדי לצלם את ההתפרצות הגעשית מקרוב. באופן הזה, הם שפכו אור על תופעת הטבע, שרב בה הנסתר על הגלוי. תובנותיהם המהפכניות הצילו חיים רבים במספר אזורים געשיים. אולם יום אחד נוכחו בני הזוג קראפט לדעת, שלמען אהבתם הגועשת, הם הרחיקו לכת. זה היה משחק באש. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2772
(חלק ב' ואחרון) נחוש למצות את הדין עם הרוצחים הנאצים, שמעון ויזנטל החל במצוד. הוא נבר בהררי דפים ומכתבים, ודלה כל פרט מידע שיכול היה לסייע באיתורם, בכל פינה בתבל. עד מהרה זיכה אותו "שלל הציד" שלו בתהילה עולמית. רוצחים נאצים החלו לחיות בחשש מתמיד מפני רודף הצדק האימתני. אולם יום אחד שב וגילה ויזנטל לחרדתו, שאך פסע מפריד בין הצייד לבין הניצוד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2758
(חלק א') שמעון ויזנטל, המוכר בכינויו "צייד הנאצים", הקדיש שישה עשורים מחייו לאיתור הרוצחים הנמלטים. חייו היו מסכת מחרידה של כאב ומוות: הוא התייתם מאב, וניצל ממספר פוגרומים עוד בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. למרות זאת, ויזנטל השלים את חוק לימודיו בהצלחה והקים משפחה, אך אז פרצה מלחמת העולם השניה. במרוצת שנותיה יחווה ויזנטל על בשרו, כמה וכמה התנסויות מזעזעות באכזריותן. הוא ישרוד את כולן, ובתום המלחמה תעמוד מטרה אחת לנגד עיניו: מיצוי הדין עם הרוצחים, למען הקורבנות. הוא היה נחוש לצוד נאצים באשר יהיו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2744
ג'ימי ת'ורפ היה מגדולי האתלטים בהיסטוריה, אך הקדים את זמנו. כבר בילדותו הוא סבל ממחסור ומאפליה, בשל מוצאו האינדיאני. ת'ורפ מצא נחמה בריצה, ועוד בטרם מלאו לו עשר שנים, גמא עשרות קילומטרים. בשנים הבאות, הוא התגלה כספורטאי משכמו ומעלה, אשר הצטיין במגוון ענפי אתלטיקה. למרות הקשיים שהיו מנת חלקו, ת'ורפ קטף בקלילות שתי מדליות זהב באולימפיאדת סטוקהולם 1912. אולם היו אלה דווקא חברי הוועד האולימפי האמריקאי, שהתקשו לשמוח בהישגיו של בן־ארצם. אי לכך, הם אילצו את ת'ורפ להתחרות במסלול מכשולים גזעני, שבו לא היה לו סיכוי לנצח. פרי הבאושים של מזימתם הבשיל לאחת מפרשיות העוול המקוממות ביותר בעולם הספורט. למידע על קטעי המוסיקה והמקורות, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2721
(חלק ב' ואחרון) את שתי יצירות המופת פרי עטו, "ההוביט" ו"שר הטבעות", כתב טולקין בדם, גזע ודמויות. שתיהן נחצבו מדמיונו במשך שנים רבות, על רקע מלחמה עולמית, והפכו מיד לאבני דרך בתולדות הספרות. טולקין ברא בהן בלשונו עולמות קסומים לפרטי פרטיהם, והפך לאגדה מהלכת בעבור מעריציו המרובים. אלא שרק לאחר מותו של טולקין, התברר עושרו האמיתי של מפעל חייו המיתולוגי. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2704
דמיטרי שוסטקוביץ' נחשב על־ידי רבים, למלחין הדגול ביותר שפעל בברית־המועצות. למרות יתמות מוקדמת, חולי ועוני, שמו התפרסם ברחבי תבל כבר בגיל עשרים. נראה היה שדרכו למשרת המלחין הרשמי של ארצו הייתה סלולה, אך הוא סירב להיכנע לתכתיבי סטאלין. בהנחיית הרודן צמא־הדם, הוגדר אז שוסטקוביץ' כ"אויב העם", והפך לאסיר בארצו שלו. גם אז, למרות המחיר הכבד ששילם, שתל שוסטקוביץ ביצירותיו רמזים בגנות הרודנות, ובכך נותר נאמן לאמת שלו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2621
איימי ג'ונסון קבעה מספר שיאי עולם מרהיבים, בשלל טיסות יחיד חובקות תבל. לא אחת התרסק מטוסה הרעוע, ופעמים רבות נאלצה ג'ונסון לנחות בשטחים עוינים. רבים עקבו בשקיקה אחרי הרפתקאותיה מסמרות השיער, ועד מהרה, היא זכתה לכינוי "מלכת האוויר". עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הצטרפה ג'ונסון לחיל האוויר הבריטי, וסייעה בהטסת מטוסים ברחבי הממלכה. דווקא אז, בעת טיסה שגרתית מעל ארצה, אבדו עקבותיה של ג'ונסון לעד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2416
(חלק ב') לאחר שבועות קשים מנשוא, במרחביו האינסופיים של האוקיינוס השקט, נפל זמפריני בשבי היפנים. הוא הועבר ממחנה שבויים אחד למשנהו, הועבד בפרך וסבל רעב ועינויים, אך שרד עד לתום המלחמה. לאחר ששב לארצו, הוא התחתן והחל לעבוד, אך גילה שזוועות המלחמה עדיין חיו בקרבו. זמפריני נקלע לתקופת שפל אישי שהתקשה להיחלץ ממנה, אך כמנהגו, סירב להיכנע. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2408
(חלק א') לואי זמפריני היה הטוען לכתר אלוף העולם בריצה, בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים. כילד בעייתי וכנער פורע חוק, זמפריני רץ בעיקר אם שוטרים רדפו אחריו. אולם לאחר שבגר מעט וגילה את חדוות הריצה, הוא היה בלתי ניתן לעצירה. "הטורנדו של טורנס", כפי שכונה, שבר שיאים לאומיים ללא הרף, ועוד בטרם מלאו לו עשרים שנים, זומן לנבחרת הריצה האמריקאית. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, עלה בלהבות חלום אליפות העולם של זמפריני. הוא גויס לצבא האמריקאי, ולאחר שמטוסו התרסק בלב האוקיינוס השקט, החל מסע ההישרדות הבלתי נתפס שלו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2378
ג'יי קיי רולינג נולדה בעיירה חסרת קסם באנגליה, וכבר מילדותה, התגלתה כתולעת ספרים מדופלמת. היא למדה באוניברסיטה אפרורית, ועבדה בשורת עבודות מזדמנות. אולם יום אחד, בעת נסיעה שגרתית ברכבת, התחולל בדמיונה הפלא: הארי פוטר, הילד-הקוסם המפורסם בעולם, הגיח כבמטה קסם. אלא שכמה החלטות שגויות של רולינג, דרדרו אותה למעגל קסמים אכזרי של עוני וייאוש. כנגד כל הסיכויים, היא החלה לכתוב את סדרת הספרים, שעתידה לשבות את העולם בקסמיה. והשאר? היסטוריה (והיסטריה) מוגלגית!
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2224
ד"ר סוס היה סופר ילדים ומאייר, אשר ספריו הייחודיים הפכו לשם דבר. אולם בראשית דרכו הספרותית, דחו עשרות מוציאים לאור את יצירותיו, וד"ר סוס התלבט באשר להמשך דרכו. לשמחת קוראיו ברחבי תבל, שני צירופי מקרים נדירים במיוחד העלו אותו על הסוס. לימים יתרום ד"ר סוס את חלקו למלחמה בבערות, ואף יעז לעסוק בספרי הילדים שלו בסוגיות הרות גורל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2111
(חלק ב' ואחרון) לאחר שזכה ללא קושי בשתי מדליות זהב באולימפידת ברלין, הסתער ג'סי אוונס על תחרות הקפיצה לרוחק. אולם עד מהרה התברר שמדובר היה בסיפור אחר לגמרי. אוונס נאלץ להתמודד אז עם יריב אימתני, בדמותו של קרל לודוויג לונג הגרמני. העימות חסר הפשרות בין נציג הגזע השחור לנציג הגזע הארי, עתיד לקבל תפנית מדהימה ומסוכנת גם יחד. אלא שעם תום אולימפידת ברלין, שב אוונס וגילה, שגם בארצו שלו רווח נגע הגזענות. אוונס, שיאן העולם המופלא, עתיד היה לרוץ במשך כל חייו נגד הרוח, רוח התקופה. ובכל זאת, אירוע בלתי נשכח אחד מאולימפידת ברלין, הוכיח לאוונס ולעולם כולו, שאפשר גם אחרת.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2020
(חלק א') ג'סי אוונס היה אתלט מזהיר, ושיאן העולם בענפי הריצה והקפיצה לרוחק. הוא גדל בבית אפרו-אמריקאי דל, ובילדותו סבל מחרפת רעב. כשבגר מעט אוונס, התחוור שכוכב חדש נולד בשמי האתלטיקה העולמית: בתחילה הוא שבר את שיא העולם בריצת מאה מטרים לנערים. ואילו בשנת 1935, במרוצת ארבעים וחמש דקות בלבד, הגשים אוונס את הבלתי ייאמן – שש פעמים ברצף. בשנה שלאחר מכן, אמורה הייתה להיערך אולימפידת ברלין, במעוזה האימתני של גרמניה הנאצית. אוונס השחור מצא עצמו מתחרה בגוב האריות הארי, אך לא נרתע. הוא נחוש היה להפריך את הבלי תורת הגזע, לנגד עיניו הרושפות של אדולף היטלר. עד מהרה עתיד הצורר לראות שחור בעיניים.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2010
ווילמה רודולף הייתה אצנית מחוננת, שזכתה בשלוש מדליות זהב אולימפיות, במרוצת שישה ימים בלבד. זהו הישג כביר לכל הדעות, אלא שהוא מתעצם אף יותר, בהתחשב בילדותה של רודולף: בשנותיה הראשונות, היא לקתה בכמה וכמה מחלות, שהקשה בהן הייתה שיתוק ילדים. כתוצאה מכך, רודולף איבדה את היכולת להפעיל את רגלה השמאלית. הרופאים הטילו אז ספק בכך, שהיא תוכל אי פעם ללכת כשורה. אולם עקב בצד אגודל, רודולף החלה את המסע המופלא שלה, כנגד כל הסיכויים. היא שברה שיאים בזה אחר זה, ובאולימפיאדת רומא כבר כונתה בפי כל "האישה המהירה בתבל". אלא שעם שובה לארצות הברית, רודולף נחתה בבת-אחת, במציאות מוכרת של אפליה וגזענות. היא סירבה להשלים עם חוסר-השוויון, ובזכות כוח רצונה האדיר, שינתה את פני תקופתה וארצה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1919
(חלק ב' ואחרון) לזימונו עוכר-השלווה של וילהלם קנאריס ללשכת הפיהרר, נודעו תוצאות מפליאות. ללא ידיעתו של היטלר, רתם קנאריס הערמומי אפילו אותו, למבצעי הצלת היהודים שלו. אולם עד מהרה התברר, כי הייתה זו "שירת הברבור" של קנאריס. בשל טעויות של מה בכך, וכישלון "מבצע ואלקירי", ירד המסך על המערכה האחרונה בחיי מפקד ה"אבוור". דמותו החידתית ורבת-הפנים של האדמירל קנאריס, עודנה שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1868
ג'וזף הלר היה סופר שנון כתער, אשר חתום על ספר-הפולחן "מלכוד 22". לביש מזלו, הלר גויס לצבא האמריקאי דווקא בעיצומה של מלחמת העולם השניייה. הוא סופח אז לטייסת מפציצים, כמטילן במטוס B-52, וחווה קצת יותר מדי חוויות מסמרות-שיער. עם שחרורו, הלר ביקש להיהפך לסופר, והחליט לכתוב על חוויות המלחמה, ועל הטיפוסים המטורללים ששירתו איתו. מלאכת הכתיבה של "מלכוד 22", שבין דפיו אינספור פניני הומור שחור, אבסורדיות וציניות, ערכה כשמונה שנים. אולם הביקורות היו פושרות, מלחמת העולם השניה חלפה-עברה לה, ו"מלכוד 22" נלחם על עצם קיומו. רק טיפין טיפין, התחולל הקסם: תושבי ניו-יורק לא הפסיקו להעביר את הספר מיד ליד, והשאר הוא היסטוריה. כיום נחשב "מלכוד 22" לאחת מיצירות המופת האנטי-מלחמתיות הבלתי-נשכחות. יוסאריאן, אם כן, עדיין חי!
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1755
(חלק א') ניקולה טסלה היה מדען מזהיר ותמהוני, שהמצאותיו המבריקות חשמלו את העולם. כבר כילד פלא, טסלה הפגין ניצוצות של גאונות, אך גם התנהגות אובססיבית מעוררת דאגה. עוד כשהיה סטודנט להנדסת חשמל, ברור היה כאור השמש, שטסלה חושב בתדר שונה מכולם. הוא החליט אז לבנות מנוע חלוצי, שעתיד להכות בהלם את עולם החשמל. אולם רק לאחר כחצי עשור של חשיבה, סגר טסלה מעגל, כשזכה להתגלות בפארק. המצאותיו של טסלה, עתידות להביא אותו ליריבות עקובה-מוולט עם תומאס אדיסון, במסגרת "מלחמת הזרמים" האימתנית ביניהם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1711
(חלק ד' ואחרון) לאחר שהותיר מאחוריו את קובה המהפכנית, עטה צ'ה גווארה זהות בדויה, ועשה דרכו לקונגו. שם, בטבורה של "היבשת השחורה", הוא קיווה לחולל מהפכה פאן-אפריקנית נגד האימפריאליזם. אולם שתי שגיאות חריפות של גווארה, חרצו את גורל ההרפתקה הנועזת שלו. גווארה לא אמר נואש, והחליט לחולל מהפכה נוספת, הפעם בבוליביה. זו עתידה להיות שירת הברבור של צ'ה גווארה, וכראוי לו, היא התרחשה בשדה הקרב המהפכני. אלא שמורשתו השנויה במחלוקת עודנה חיה ובועטת. אז מי באמת היה צ'ה גווארה?
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1673
**תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים! נשתמע אחרי הפגרה. היו בטוב. ניב**
(חלק ג') ככל שנקפו השנים, שבה קובה והפכה למדינה מדכאת, אך הפעם בשירות המהפכה. לגווארה היה חלק לא מבוטל בכך: הוא ביטל את החופש האקדמי באוניברסיטאות, והקים מחנה ענישה שנודע לשמצה באכזריותו. בה בעת, קובה המהפכנית ניצבה בפני שני אתגרים קיומיים, בעיצומה של "המלחמה הקרה": "הפלישה למפרץ החזירים" מיקדה את תשומת הלב העולמית באי, ו"משבר הטילים", איים להתדרדר למלחמת השמדה גרעינית. למרות שצלחה את האיומים הללו, קובה המבודדת תלויה הייתה באופן נואש בברית המועצות, לאכזבת גווארה. בד בבד, עם התפכחותו מחזון תיעוש קובה, ויצירת "האדם הסוציאליסטי החדש", גווארה השתכנע שהגיעה העת לעזוב את האי. בלבו גמלה אז ההחלטה לשוב לשדה הקרב המהפכני, שבו ראה את ייעודו האמיתי. גווארה שם פעמיו למעמקי אפריקה, במטרה לחולל מהפכה נוספת נגד האימפריאליזם, שתתפשט מ"היבשת השחורה" לארבע כנפות תבל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1661
(חלק ב') זמן קצר לאחר פגישתו של צ'ה גווארה עם פידל קסטרו, הוא התמנה למפקד כוח גרילה. בתום מעצר משונה ושחרור תמוה, הפליג לדרכו מבצע ההשתלטות על קובה, ומיד עלה על שרטון. הפלישה התגלתה ככישלון חרוץ, ושארית כוח הגרילה, נמלטה אל רכס ההרים הגבוה באי. שם, בחסות השממה הנידחת, החלו גווארה, פידל וראול המוכים, לשקם את כוחם. בהדרגה הם אזרו אומץ לתקוף את חיילי בטיסטה, ואט ואט הצליחו לסלול את דרכם להוואנה. אולם באותן השנים, התגלה צד אכזרי וצמא-דם באופיו של גווארה, שהתנדב לקטול, בקור-רוח מצמרר, את כל מי שעמד בדרכו. גווארה היה גם מי שעתיד לפקח, באופן אישי, על ההוצאות להורג ההמוניות של "אויבי המהפכה". ה"קומנדנטה" נחוש היה ליצור "אדם סוציאליסטי חדש" בקובה, ולא בחל באמצעים לשם כך. בד בבד, יחסיהן של ארצות הברית וקובה הסלימו במהירות, לקורת-רוחה של ברית המועצות. הקובנים ניווטו את ארצם הישר אל המים העמוקים של "המלחמה הקרה", והתגובה לא איחרה להגיע. לכולם היה ברור, שמתקפה צבאית של ארצות הברית על קובה המהפכנית, הייתה רק עניין של זמן.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1650
(חלק א') ארנסטו "צ'ה" גווארה היה רופא ומהפכן ארגנטינאי, שהתמסר למאבק באימפריאליזם העולמי. בשל מחלת האסטמה, אשר ממנה סבל עוד מילדות, גווארה זכה לחינוך ביתי, ובילה ימים רבים בקריאה. אולם כשהתקפי מחלתו שככו מעט, הוא התגלה כילד פרוע, חובב סיכונים ופורק-עול. רק כשהתבגר מעט, התגלה הצד הרציני יותר של גווארה, שהשלים לימודי רפואה, והתעניין בהגות המרקסיסטית. בד בבד, גווארה גילה את חדוות המסעות, ותר את אמריקה הדרומית, לאורכה ולרוחבה. המראות הקשים של עוני, בערות וניצול שבהם חזה אז, עוררו בגווארה תרעומת כלפי ארצות הברית, שעשתה באמריקה הלטינית כבשלה. אולם כדי להיהפך למהפכן מרקסיסטי, וללחום במשעבדים הקפיטליסטים, גווארה צריך היה לפגוש שתי דמויות בלתי נשכחות: היו אלו פידל וראול קסטרו, מנהיגי המרד הקובני, שתכננו לכבוש את האי ולשחררו מעול הרודנות. גווארה לא יכול היה לסרב להצעה, והחל להתכונן למערכה על קובה, בשם האידיאלים שבהם דגל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1639
אליזבת' בלקוול הייתה הרופאה המערבית הראשונה בתקופה המודרנית. מכיוון שמשלח-ידה נחשב בזמנה לגברי באופן מובהק, בלקוול נתקלה בחומה בצורה של דעות קדומות. כדי להגשים את שאיפותיה, היה עליה להתגבר על שלל המעקשים, אשר הוצבו על דרכה: כלל בתי הספר לרפואה נעלו בפניה את שעריהם, ועמיתים הפלו אותה לרעה על כל צעד ושעל. תודות לקורטוב מזל ומנה גדושה של נחישות וכישרון, בלקוול יכלה לכל הקשיים. היא הקימה, בכוחות עצמה בלבד, בתי ספר לרפואה ובתי חולים לנשים, ופרצה את הדרך בעבור רופאות בכל העולם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1627
אליעזר זמנהוף היה רופא עיניים, אשר הקדיש את חייו לקידום השלום, האחווה וְהָרֵעוּת בעולמנו. זמנהוף, שעוד מילדות שלט במספר רב של שפות ולשונות, הגיע למסקנה שעימותים רבים נובעים מאי-הבנה הדדית. אי לכך, הוא החליט להמציא שפה קלה ללימוד, ניטרלית ועל-לאומית, בתקווה שתיהפך לשפה המשותפת לכל בנות ובני האדם. כך נולדה שפת האספרנטו, שנחשבת לשפה המלאכותית המצליחה ביותר בעולם. לאחר שראה כי טוב, זמנהוף החליט לצעוד צעד נוסף בדרך לעולם סובלני יותר: הוא החליט שהגיעה העת ליצירת דת חדשה, שתתבסס על עיקרון מוסרי אוניברסלי ונאצל, ותאחד את המין האנושי כולו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1605
בוב מארלי היה זמר הרגאיי המפורסם בכל הזמנים, שעלה לגדולה מאשפתות. הוא גדל בלב משכנות העוני והפשע של בירת ג'מייקה, אך זכה לפרסום והוקרה בארצו, בזכות שירי המחאה שלו. אולם בשנת 1966 התרחש בג'מייקה מאורע מיסטי, ששינה את חייו של מארלי מן הקצה אל הקצה: אישיות אפריקנית מסתורית ואפופת הוד, ערכה ביקור רשמי באי. זמן קצר לאחר מכן, מארלי אימץ לעצמו דת משיחית, שעקרונותיה המהפכניים החלו לחלחל לשיריו. ברבות השנים, מארלי הפך גם לאישיות בינלאומית נערצת, אך לא שכח את מצבה השברירי של ארצו. בניסיונותיו להשכין שלום ואהבה בג'מייקה, מצא עצמו מארלי בלב סכסוך הדמים, ונאלץ להילחם על חייו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/2021/05/06/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-51-%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%9c%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94/
(חלק ו' ואחרון) גם לאחר מותו של צ'ארלס דרווין, תורת האבולוציה שלו עודנה חיה ובועטת. במאה השנים האחרונות, היא חוללה מספר מהומות אלוהים, בזו אחר זו: עבור ב"משפט הקופים" המפורסם, המשך בהצהרתו המפתיעה של האפיפיור, וכלה במחטפים של חסידי הבריאתנות דהיום. לסיום סדרת הפרקים שהוקדשה לצ'ארלס דרווין, אתם מוזמנים להצטרף למסע סהרורי במקצת, בעקבות מתנגדי האבולוציה לדורותיהם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1531
(חלק ב') מסע ההרפתקאות של אלכסנדר פון הומבולדט, נמשך במלוא עוזו, כרוח סערה. במהלך חמש השנים הבאות, הוא יצעד בג'ונגל, ישוטט בקובה, יהיה הראשון לגלות את קו המשווה המגנטי, ויפגש עם נשיא ארצות הברית הצעירה. בד בבד, פון הומבולדט יפענח את סודותיהם של הרי הגעש, יחשוף את תנועת היבשות, ויחקור כל דבר שיקרה על דרכו. אולם רק כשיעפיל פון הומבולדט על רכס הרי האנדים, וישווה במוחו המבריק את כל המידע שצבר, יזכה להתגלות של ממש, שתוצאותיה מהפכניות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1441
(חלק א') אלכסנדר פון הומבולדט היה אחד מגאוני המדע יוצאי הדופן, שחוכמתו חבקה עולם ומלואו. הוא חשב ועבד במהירות רבה כל כך, עד שעמיתיו תיארו אותו, כבעל "שמונה רגליים וארבע זרועות". המדען המבריק חצה יערות גשם עבותים, העפיל על הרים נישאים, ודהר בערבות רוסיה המושלגות. רזי היקום נחשפו בפניו בקצב מסחרר, וכמה מתגליותיו הקדימו את זמנן במאות שנים. על שמו של הומבולדט קרויים, עד היום, יותר מקומות מאשר על שמו של כל מדען אחר בהיסטוריה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1433
דיאן פוסי הייתה מרפאה בעיסוק, שיום אחד, החליטה להגשים את חלומה האמיתי, ויהי מה. היא סיירה ברחבי אפריקה, צפתה מקרוב בגורילות-ההר המרשימות, ואז שבה לשגרת חייה. אולם מפגש מקרי של פוסי עם הדמות הנכונה, זיכה אותה בהזדמנות של פעם בחיים. במאמץ רב, היא הצליחה להקים מרכז לחקר גורילות ברואנדה. פוסי שהתה במחיצתן, במשך תקופות ארוכות, בבידוד כמעט מוחלט מן העולם. מה שהיא גילתה, שינה את כל מה שהיה ידוע על הגורילות עד אז. לרוע המזל, פוסי עלתה על מסלול התנגשות, עם הציידים הבלתי חוקיים. תוצאותיו היו עקובות מדם.
למידע על המקורות וקטעי המידע, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1416
הלן קלר היתה אישה שהוכיחה שאין דבר העומד בפני הרצון, התבונה והעבודה הקשה. בינקותה לקתה קלר במחלה מסתורית, שהותירה אותה חירשת ועיוורת. היא שקעה אז בדיכאון כבד, שהדאיג מאוד את משפחתה. אולם תודות למורתה הנאמנה, אן סאליבן, קלר למדה לקרוא, ולא פסקה מאז. זו הייתה תחילתו של מסע מפרך אך מלא סיפוק, שהוביל את קלר לגבהים מעוררי קנאה. קלר, שסיפור חייה הפך למפורסם, יצאה מגדרה כדי לסייע לאנשים ברחבי תבל. למרות הקשיים, היא הפכה לאחת הפעילות החברתיות הבולטות במאה העשרים.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1253
הארי הודיני היה מגדולי הקוסמים, התעלולנים, ואמני ההיחלצות בהיסטוריה. כבן למשפחת מהגרים, ילדותו של הודיני הייתה אפרורית וחסרת קסם. אולם בעקבות ספר שקרא, הודיני החליט להותיר את עברו מאחוריו, ובחר לעצמו זהות חדשה. אז הוא החל לפסוע בדרך האיטית, שתוביל אותו לצמרת העולמית של אמני האשליות. הופעותיו של הודיני, שכללו תעלולים מסמרי שיער, היו לשם דבר מבריטניה ועד לרוסיה. מחקים רבים קמו לו, אך הודיני פשוט המציא בכל פעם אתגר חדש, ייחודי ומסוכן יותר. בד בבד, הודיני פתח במלחמת חורמה נגד שרלטנים ונוכלים, שהשניאה אותו על רבים. הקוסם הדגול החל גם להתרברב ביכולותיו, ועשה זאת מעט יותר מן הרצוי. זה לא הסתיים בטוב.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1216
אנדריי סחרוב היה מדען אטום מבריק, שהרים תרומה מכרעת להפיכתה של ברית המועצות למעצמה גרעינית. הוא זכה לכינוי "אבי פצצת המימן הסובייטית", עוטר ב"פרס לנין", ונהנה מיוקרה אדירה במולדתו. אולם ככל שהחריפה המלחמה הקרה, תקפו את סחרוב ספקות חמורים, שלא נתנו לו מנוח: הוא תבע להשית הגבלות על השימוש בנשק להשמדה המונית, העז למתוח ביקורת על ההנהגה הקומוניסטית, וקרא בפומבי להידוק הקשרים עם המערב. זה כבר היה יותר מדי בעיני ההנהגה הסובייטית, שסימנה את סחרוב האמיץ כמתנגד השלטון. היו לכך השלכות חמורות על חייו של המדען, שבתחילת דרכו רתם את כישוריו לשירות תעשיית המלחמה, ולימים זכה בפרס נובל לשלום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/2020/07/30/פרק-מספר-18-אנדריי-סחרוב-האיש-שפיצח-את-סו
בובי פישר קיבל לידיו ערכת שחמט בגיל שש, ומאז ועד מותו לא עזב אותה. מילולית. בדרכו לפסגת השחמט העולמי שבר פישר כל שיא אפשרי, אך לכולם היה ברור שמדובר באישיות בעייתית ומסוכסכת. ב"קרב המאה" נגד יריבו הסובייטי, בוריס ספסקי, התעלה פישר לגבהים חדשים. הוא הביא אז כבוד רב לארצות הברית, בעיצומה של המלחמה הקרה. אבל מנקודה זו ואילך החל פישר בצלילה החופשית שלו: "הילד הרע של עולם השחמט" היה אנטישמי והעריץ את היטלר. מהר מאוד הצליח פישר להפוך לשנוא נפשה של מולדתו, ואף להפר ביודעין אמברגו של האו"ם. פישר לא היה רחוק משהות ממושכת בכלא, אך ניצל בעור שיניו. אפילו במותו המשיך פישר לעורר שערוריות, אך נחשב על ידי רבים לשחקן השחמט הטוב ביותר בהיסטוריה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
nivgoldstein.wordpress.com/2020/06/22/%d7%91%d7%95%d7%91%d7%99-%d7%a4%d7%99%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%a6%d7%97-%d7%90%d7%aa-%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%93-%d7%9c%d7%a2/
ג'ראלד בול הקנדי היה, לדעת רבים, מדען התותחנות המבריק ביותר במאה העשרים. הוא היה דוקטור כבר בגיל 23, והפך לפרופסור מן המניין בגיל 34. לבול היה חלום: לבנות תותח-על מפלצתי, ולשגר באמצעותו לווין לחלל. אבל אז הכל הפך לטרגדיה יוונית, ולבול המנודה נותר מעט מאוד מה להפסיד. אחרי שהקים תעשיית נשק פרטית, הוא החל לשתף פעולה עם כמה מן המשטרים הרצחניים ביותר בעולם. מישהו החליט שצריך לשים לזה סוף.
למידע על המקורות והמוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://nivgoldstein.wordpress.com/2020/06/08/גראלד-בול-האיש-שבנה-תותחי-על-והפך-לחלל
ג'ון מיור הוקסם מהטבע. הוא נהג לטייל בהרים ולחשוב על החיים. בעקבות תאונה שבמהלכה התעוור באופן זמני, הוא החליט לנטוש את עבודתו. מיור יצא אז לטיול רגלי בן 1,600 ק"מ, והחליט להקדיש את חייו לטבע. במרוצת חייו היה לו חלק גדול בהקמה, בהגנה בחוק ובשימור של שמורות טבע רבות ומפורסמות בארה". מיור נחשב, ובצדק, ל"אבי הפארקים הלאומיים של ארצות הברית".
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=816&action=edit
פול מורפי היה ילד פלא, שלמד
לשחק שחמט מהתבוננות בבני משפחתו.
עד גיל 12 כבר הספיק להביס רב-אמן.
הוא זכה באליפות ארה"ב בקלילות,
בעת שנאלץ לחכות עד שיוכל לעסוק בעריכת דין.
אז הוא פנה לאירופה,
הביס כל שחקן שניצב מולו,
אבל לזה היו השפעות בלתי צפויות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=458&action=edit
ד"ר ניב גולדשטיין | מרצה לפילוסופיה ומגיש הפודקאסט "יחידים במינם" 