(חלק ג' ואחרון) גם בתום מלחמת העולם הראשונה, נותר ארתור קונאן דויל שרוי במאבק פנימי מתמיד. מצד אחד, הוא היה איש מדע וסופר מוערך, שהבלש יציר דמיונו, היה מופת לספקנות ולחשיבה ביקורתית. מצד שני, מעריציו הרבים של דויל נבוכו לגלות, שהוא אימץ בחום שלל אמונות הבל מופרכות. אלא שרק לאחר מותו של דויל, התברר שלעלילות שרלוק הולמס חיים משלהן, והן לקוחות בהחלט מעולם אחר.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1949

(חלק א') ארתור קונאן דויל היה יוצרם של שרלוק הולמס וג'ון ווטסון, הבלש המבריק ועוזרו הנאמן. כבר מגיל צעיר התבלט דויל כברוך כשרונות, ומשך בעט הסופרים. אולם כשבגר והשלים את לימודי הרפואה, נדמה היה שהותיר את עולם הכתיבה מאחוריו. למרבה המזל, מרפאתו של דויל נותרה שוממה מאדם, ובזמנו הפנוי, המשיך לכתוב ספרים. יום אחד נזכר דויל בדמותו של אחד ממרציו יוצאי-הדופן, ועליו הוא ביסס את דמותו של גדול הבלשים הספרותיים: שרלוק הולמס. אך דווקא כשעלילות הולמס הפכו לשיחת היום בבריטניה כולה, דויל החל לתכנן את הפשע המושלם והאפל מכולם: רצח.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1927