(חלק ג' ואחרון) לאחר שהתחוור לורבה שהנאצים נערכו להשמדת מיליון יהודי־הונגריה, הפכו מאמצי הבריחה שלו מאושוויץ לקדחתניים. באחד הימים, הוא גילה נקודת תורפה במערך השמירה על מחנה ההשמדה, והחליט לנצלה עד תום. כנגד כל הסיכויים, ורבה הצליח אז להימלט מאושוויץ ואף לחשוף את תהליך ההשמדה מתחילתו ועד סופו, אך היהודים המשיכו להירצח. מר־נפש ומאוכזב מתוצאותיה הדלות של בריחתו, עקר ורבה ממדינה למדינה ופנה לשיקום חייו. מידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3153
(חלק ב') תודות לצירוף מקרים נדיר, הצליח ורבה לא רק להשקיף ממעוף־הציפור על אושוויץ, אלא אף לשנן את מפת האזור שבו שכן. לאחר שניצל באופן שרירותי ממספר מיתות משונות, הוא גילה כי במחנה ההשמדה פעלה מחתרת. ורבה שיתף פעולה עם ראשיה, אך החליט שלא להסתפק בכך. מקץ שנתיים שבהן הועבד באושוויץ ובבירקנאו, במכרות החצץ ובמפעלי התעשייה הגרמנית, כסבל וכרשם, זכה ורבה למבט חסר תקדים על תהליך ההשמדה כולו. הוא החל לתכנן את בריחתו הנועזת מאושוויץ, כדי להציל בטרם עת את שארית הפליטה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3146
(חלק א') רודולף ורבה היה עלם רב־תושייה, שנמלט מן המחנה שהפך לסמל הרוע האנושי: אושוויץ. לאחר שארצו החדשה, סלובקיה, ביקשה לגרש את יהודיה לפולין, החליט ורבה להתקומם. הוא חצה את הגבול להונגריה, ויצר קשר עם חברי המחתרת המקומית, אך נלכד ונכלא במחנה מיידאנק. ורבה, אשר סבר לתומו שהגיע לגרוע שבאתרים עלי־אדמות, התנדב אז לעבודה ב"משק חקלאי", שהתברר בדיעבד כמחנה אושוויץ. במשך שנתיים מסויטות מעבר לכל דמיון, פרפר ורבה בין חיים למוות מספר פעמים. אז גמלה בלבו ההחלטה הגורלית: הוא יוציא אל הפועל את המשימה שנחשבה לבלתי־אפשרית, כדי לספר לעולם על גודל הזוועה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://tinyurl.com/ys68ycjv
https://niv-goldstein.com/2025/10/09/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-131-%d7%a8%d7%95%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a3-%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%95/
(חלק ג' ואחרון) בעקבות ביקור הצורר הנאצי בארץ המגף, חלה החמרה בתנאי חיי יהודי־איטליה. משנודע לברטלי כי ידידו, הקרדינל אליה דלה קוסטה, עמד בראש רשת הצלת יהודים, הוא לא היסס לרגע. תפקידו של ברטלי בהתארגנות החשאית היה מסוכן ביותר, אך סיפור הכיסוי שלו נראה מושלם. אולם יום אחד, כרעם ביום בהיר, נגרר ברטלי לחדר חקירות אפלולי והואשם בהתנגדות לפאשיזם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2996
(חלק ב') עם הכתרתו בשנית כאלוף ארצו, תבעה המפלגה הפאשיסטית מברטלי לזכות בשמה באליפות רכיבת־האופניים היוקרתית בעולם: ה"טור דה־פראנס". לנוכח היסוסיו, הסיתו הפאשיסטים את דעת הקהל נגד ברטלי, השחירו את שמו הטוב, ואף איימו במרומז על חייו. כמי שכפאו שד, החל אז ברטלי להתכונן לתחרות המפרכת ביותר שבה השתתף מעודו. למרות הקשיים, האלוף האיטלקי הוכיח כי לא קורץ מחומר רגיל, ואף הביע באומץ את מחאתו לעיני העולם כולו. לאחר שמדינתו התדרדרה לשפל מוסרי חסר־תקדים, החליט ברטלי, בשם מצפונו, גם להסתכן ולתקוע מקל בגלגלי המפלגה הפאשיסטית. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2991
(חלק א') ג'ינו ברטלי היה אחד מן הדגולים שבאלופי רכיבת־האופניים בהיסטוריה. הוא היה בן למשפחה קשת־יום, וכדי לרכוש את זוג האופניים המשומשים שלו, עבד כעוזר־איכר. בגיל שבע־עשרה נעתר אביו להפצרות, והתיר לו להתחרות במירוץ הראשון שלו, שבו זכה. בחלוף כחמש שנים בלבד ותודות לסגנון הרכיבה החריג שלו, ברטלי הוכרז כאלוף איטליה, וזכה להערצה שלא חלם עליה. אולם אז החלו הפורענויות להתרגש ולבוא: בתחילה פקדה טרגדיה את משפחתו, ולאחריה מצא עצמו ברטלי במסלול התנגשות עם המפלגה הפאשיסטית ומנהיגה האלים, בניטו מוסוליני. ברטלי סירב להיהפך לכלי־שרת בידיה של אידיאולוגיה שממנה סלד, והחליט להתנגד לה במו־רגליו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2985
מילדרד פיש־הרנק הייתה מלומדת אמריקאית, שנישאה לגרמני והעתיקה את מגוריה לארצו. במרוצת שנות השלושים של המאה העשרים, היו בני־הזוג הרנק עדי־ראיה לנסיקת המפלגה הנאצית, והחליטו שלא לעמוד מנגד. הם ייסדו בביתם את ארגון המחתרת הגדול בברלין, חילצו יהודים מגרמניה ואף ריגלו למען ברית־המועצות. עד מהרה העניק שירות־המודיעין הגרמני לרשת־הריגול את הכינוי "התזמורת האדומה". המצוד אחר בני־הזוג, שחירפו נפשם למען האנושיות החל, ותוצאותיו היו הרות־אסון. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=2948&action=edit
(חלק ג' ואחרון) זמן קצר לאחר שהובל ראול ולנברג למוסקבה, יצא החרמש מן השק. חסינותו הדיפלומטית לא הועילה לו, והוא נכלא על לא עוול בכפו. חוקריו דחו את טענותיו בדבר הצלת היהודים, וטפלו עליו אשמת ריגול למען גרמניה הנאצית. בשנים הבאות סיפקו שוביו שלל הצהרות שונות על מצבו ומקום הימצאו, אך גורלו נותר עלום. ולנברג, אשר הושיע רבים כל כך, לא נושע בעצמו. מי שהצליח לחמוק מבין מלתעותיה של החיה הנאצית, נמחץ דווקא תחת כפתו של הדוב הסובייטי. אולם מורשתו המפוארת של ולנברג, אשר אבד במחשכים, תאיר לנצח כמופת של אנושיות ומוסריות. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2805
(חלק ב') בעוד "הצבא האדום" מתדפק על שערי בודפשט, התגנבו לאוזני ולנברג ידיעות מזעזעות: שליטיה החדשים של הונגריה, חברי מפלגת "צלב־החץ" האנטישמית, התמסרו בהתלהבות לטביחת יהודיה. ולנברג שם אז את נפשו בכפו, והחל לנסוע בדרכים, כדי לחלק במו ידיו את דרכוני־החסות. הוא לא בחל באמצעים והצליח להושיע יהודים מצעדות־מוות, ממחנות־ריכוז, ומאלף ואחת מיתות משונות. למרות שנהיר היה לו שהן הנאצים והן אנשי "צלב־החץ" ביקשו את נפשו, ולנברג לא ידע פחד. לבסוף הגיע היום שלו ייחל בכל לבו: "הצבא האדום" כבש סוף־סוף את בודפשט. אולם דווקא אז, חלה בעלילה תפנית מחרידה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2798
(חלק א') ראול ולנברג היה דיפלומט שבדי אציל־נפש, שנמנה עם אצולת הממון בארצו. למרות ייחוסו הרם, ולנברג העדיף לסלול את דרכו בחיים בכוחות עצמו. לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, הוא עסק במספר משלחי יד, שבמסגרתם התוודע לגורל יהודי אירופה הנרדפים. רצונו של ולנברג לסייע לשארית הפליטה, הוביל אותו הישר להונגריה, שראשיה שיתפו פעולה בהתלהבות עם הצורר הנאצי. עם הגעתו לבודפשט, הבריק במוחו של ולנברג רעיון גאוני, שעתיד להציל את חייהם של אלפי יהודים ממבקשי נפשם. אולם עד מהרה, משך ולנברג את תשומת לבו של הגסטאפו, וגרוע מכך, של אדולף אייכמן. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2791
קטיה קראפט הייתה חוקרת הרי-געש, שהלכה אחרי מושאי אהבתה בלבה ובאפר. לצד בן זוגה, מוריס, היא נהגה לחקור את הרי הגעש באופן שונה ומסוכן מן המקובל בתחום. בני הזוג קראפט לא היססו לעמוד ממש על סף הלבה המבעבעת, כדי לצלם את ההתפרצות הגעשית מקרוב. באופן הזה, הם שפכו אור על תופעת הטבע, שרב בה הנסתר על הגלוי. תובנותיהם המהפכניות הצילו חיים רבים במספר אזורים געשיים. אולם יום אחד נוכחו בני הזוג קראפט לדעת, שלמען אהבתם הגועשת, הם הרחיקו לכת. זה היה משחק באש. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2772
(חלק ב' ואחרון) נחוש למצות את הדין עם הרוצחים הנאצים, שמעון ויזנטל החל במצוד. הוא נבר בהררי דפים ומכתבים, ודלה כל פרט מידע שיכול היה לסייע באיתורם, בכל פינה בתבל. עד מהרה זיכה אותו "שלל הציד" שלו בתהילה עולמית. רוצחים נאצים החלו לחיות בחשש מתמיד מפני רודף הצדק האימתני. אולם יום אחד שב וגילה ויזנטל לחרדתו, שאך פסע מפריד בין הצייד לבין הניצוד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2758
(חלק א') שמעון ויזנטל, המוכר בכינויו "צייד הנאצים", הקדיש שישה עשורים מחייו לאיתור הרוצחים הנמלטים. חייו היו מסכת מחרידה של כאב ומוות: הוא התייתם מאב, וניצל ממספר פוגרומים עוד בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. למרות זאת, ויזנטל השלים את חוק לימודיו בהצלחה והקים משפחה, אך אז פרצה מלחמת העולם השניה. במרוצת שנותיה יחווה ויזנטל על בשרו, כמה וכמה התנסויות מזעזעות באכזריותן. הוא ישרוד את כולן, ובתום המלחמה תעמוד מטרה אחת לנגד עיניו: מיצוי הדין עם הרוצחים, למען הקורבנות. הוא היה נחוש לצוד נאצים באשר יהיו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2744
(חלק ב' ואחרון) לאחר איחודם המחודש, שקדו חברי ה"וורד הלבן" על הרחבת היקף פעילותם המחתרתית. הם הפיצו אז ברחבי גרמניה כרוז מחאה חמישי במספר, ואף יצרו קשר עם תנועת המרי הארצית. אולם עייפותם של סופי והנס הייתה בעוכריהם, והם החלו לנהוג בפזיזות. כאשר קלגסי הגסטפו נשפו בעורפם, ונראה היה שקריסת המחתרת היא רק עניין של זמן, יצאו שני האחים למשימתם המסוכנת ביותר. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2648
(חלק א') סופי שול הייתה חברה במחתרת "הוורד הלבן", אשר התקוממה באומץ נגד הרייך השלישי. בצעירותה, סופי אמנם הצטרפה לתנועת "נוער היטלר", אך לא מצאה בה את מקומה. אולם לאחר שהיא ובני ביתה נעצרו על ידי הגסטאפו, סופי החליטה למרוד בכל דרך בגרמניה הנאצית. עם תחילת לימודיה באוניברסיטת מינכן, סופי הצטרפה למחתרת ה"וורד הלבן", שהקים אחיה הבוגר, הנס. היא לקחה חלק משמעותי בהפצת כרוזי המחתרת, שגינו את המנהיגים הנאציים, והטיפו למרי־אזרחי בגרמניה. הכרוזים חסרי־המורא חוללו סערה במינכן, ממעוזיה של המפלגה הנאצית. היה זה רק עניין של זמן, עד שחוקרי הגסטאפו יפתחו במצוד קטלני אחרי סופי וחבריה למחתרת. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2640
(חלק ב' ואחרון) בעקבות תרגיל הונאה מחוכם, הגרמנים השתכנעו מעל לכל ספק, שאדי צ'פמן מרגל למענם בבריטניה. כך עלה בידיו של "הסוכן זיגזג", להזין את הגרמנים במידע שגוי, שהציל נפשות רבות. אך גם הבריטיים גילו לחרדתם, שנאמנותו של הסוכן הכפול הבלתי-שגרתי, נתונה הייתה בעיקר לעצמו: למרות כל מעלליו, אדי צ'פמן מיאן לזנוח את עולם הפשע.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2250
(חלק א') אדי צ'פמן היה פושע בריטי, שצירוף נדיר של נסיבות, הפך אותו לסוכן כפול במלחמת העולם השניה. לאחר שורה של מאסרים מביכים, ותודות להמצאה חדשה, צ'פמן הפך לפורץ כספות משגשג ומגונדר. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא מצא עצמו מאחורי סורג ובריח, באי שנכבש על ידי גרמניה הנאצית. צ'פמן מיהר להציע את שירותיו למודיעין הגרמני, והפך לסוכן "פריץ". בתום אימונים מפרכים, נשלח צ'פמן למשימתו הסודית בבריטניה, והפתיע את כולם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2240
(חלק ב' ואחרון) בשלהי שנת 1941, החלה וירג'יניה הול לפעול כסוכנת חשאית בצרפת של וישי. היא ליקטה מידע מודיעיני שלא יסולא בפז, והחלה לגייס, לאמן ולפקד על לוחמי "רזיסטנאס". לא חלף זמן רב, בטרם הפכה הול למרגלת הבכירה ביותר של בעלות הברית בצרפת. אולם אט אט, החל מזלה לבגוד בה, והגסטפו שגילה את זהותה האמיתית, הלך וסגר עליה. ברגע האחרון ממש הצליחה הול להימלט, בדרך לא דרך, מציפורני הנאצים ועוזריהם. אולם היא עתידה לחזור אל לב המאפליה מרצונה החופשי. רק לאחר שתשוב לארצה כגיבורת מלחמה, תיווכח הול לדעת שתלאותיה לא תמו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2090
(חלק א') ג'סי אוונס היה אתלט מזהיר, ושיאן העולם בענפי הריצה והקפיצה לרוחק. הוא גדל בבית אפרו-אמריקאי דל, ובילדותו סבל מחרפת רעב. כשבגר מעט אוונס, התחוור שכוכב חדש נולד בשמי האתלטיקה העולמית: בתחילה הוא שבר את שיא העולם בריצת מאה מטרים לנערים. ואילו בשנת 1935, במרוצת ארבעים וחמש דקות בלבד, הגשים אוונס את הבלתי ייאמן – שש פעמים ברצף. בשנה שלאחר מכן, אמורה הייתה להיערך אולימפידת ברלין, במעוזה האימתני של גרמניה הנאצית. אוונס השחור מצא עצמו מתחרה בגוב האריות הארי, אך לא נרתע. הוא נחוש היה להפריך את הבלי תורת הגזע, לנגד עיניו הרושפות של אדולף היטלר. עד מהרה עתיד הצורר לראות שחור בעיניים.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2010
(חלק ב' ואחרון) לזימונו עוכר-השלווה של וילהלם קנאריס ללשכת הפיהרר, נודעו תוצאות מפליאות. ללא ידיעתו של היטלר, רתם קנאריס הערמומי אפילו אותו, למבצעי הצלת היהודים שלו. אולם עד מהרה התברר, כי הייתה זו "שירת הברבור" של קנאריס. בשל טעויות של מה בכך, וכישלון "מבצע ואלקירי", ירד המסך על המערכה האחרונה בחיי מפקד ה"אבוור". דמותו החידתית ורבת-הפנים של האדמירל קנאריס, עודנה שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1868
(חלק א') האדמירל הגרמני וילהלם קנאריס, לימים ראש שירות הביון הצבאי ("אבוור"), היה חידה מהלכת על שתיים. לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, תמך קנאריס באדולף היטלר, ונחשב לנאצי מסור. אולם עקב בצד אגודל, קנאריס החל להסתייג מן המפלגה הנאצית ומהעומד בראשה. בקור רוח מורט עצבים, קנאריס החליט לשחק משחק כפול מסוכן ביותר: בפומבי, הוא המשיך להביע את תמיכתו במפלגה הנאצית, אך במחשכים, שקד על תכנון התנקשות בחיי היטלר. בד בבד, במסווה מתוחכם של פעילות מודיעינית, הפך קנאריס את ה"אבוור", דווקא למנגנון להצלת יהודים. אולם אז, לאחר שמבצעי הההצלה הנועזים שלו הוכתרו בהצלחה, התרחש האירוע שממנו חשש קנאריס יותר מכל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1854
אודט סאנסום הייתה אשה ממוצא צרפתי, שהשתקעה בבריטניה, והקימה בה משפחה חדשה. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, השתנו חייה מן הקצה אל הקצה. בנחישותה לשחרר את מולדתה מן הכיבוש הנאצי, אודט נרתמה למאמץ המלחמתי. לאחר שאומנה במסגרת "המנהל למבצעים מיוחדים" הבריטי, אודט נשלחה לצרפת של וישי, כסוכנת חשאית. אולם יום אחד, הכל השתבש באופן חמור ביותר. זו הייתה תחילתו של מסע התלאות, העינויים והייסורים של אודט, שרק מעטים היו שורדים אותו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1198
אמיל זטופק היה אצן צ'כוסלובקי על-אנושי כמעט, שגילה את כשרונו החבוי רק כשהוכרח לרוץ. שיטת האימונים שלו הייתה כל כך מפרכת, שלפעמים הוא פשוט התעלף מרוב מאמץ. ומה לא נאמר על סגנון הריצה המגושם של זטופק? מומחי וכתבי הספורט לא הפסיקו לצחוק על חשבונו. אבל אחרי ששבר שמונה עשר שיאי עולם, בקלילות מדהימה, זטופק הפך לאגדה רצה, עוד בחייו.
באביב 1968, זטופק היה אמיץ דיו כדי למחות על פלישת בריה"מ למולדתו, ושילם על כך מחיר כבד. אולם זטופק היה ונותר סמל למחאה נגד העריצות, ואישיות גדולה מהחיים.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1144
חלק ב': אחרי שפרנסיס גלטון השתכנע שהיכולת השכלית היא תורשתית, הוא נחרד. מכיוון שזיהה שיש הרבה יותר טיפשים מחכמים, הוא חשש לגורל האנושות. "אבי האאוגניקה המודרנית", החליט לרתום את כל כישוריו המרובים, לטובת השבחת המין האנושי. לרעיונותיו של גלטון היו השלכות רצחניות מאין כמותן.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1131
אנדריי סחרוב היה מדען אטום מבריק, שהרים תרומה מכרעת להפיכתה של ברית המועצות למעצמה גרעינית. הוא זכה לכינוי "אבי פצצת המימן הסובייטית", עוטר ב"פרס לנין", ונהנה מיוקרה אדירה במולדתו. אולם ככל שהחריפה המלחמה הקרה, תקפו את סחרוב ספקות חמורים, שלא נתנו לו מנוח: הוא תבע להשית הגבלות על השימוש בנשק להשמדה המונית, העז למתוח ביקורת על ההנהגה הקומוניסטית, וקרא בפומבי להידוק הקשרים עם המערב. זה כבר היה יותר מדי בעיני ההנהגה הסובייטית, שסימנה את סחרוב האמיץ כמתנגד השלטון. היו לכך השלכות חמורות על חייו של המדען, שבתחילת דרכו רתם את כישוריו לשירות תעשיית המלחמה, ולימים זכה בפרס נובל לשלום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/2020/07/30/פרק-מספר-18-אנדריי-סחרוב-האיש-שפיצח-את-סו
גיאורג אלזר היה נגר גרמני,
שעוד בשנת 1938 הגיע למסקנה שעליו להתנקש בחייו של אדולף היטלר.
הוא החליט שיעשה זאת לגמרי בעצמו,
ללא כל עזרה של אדם או ארגון אחר.
התכנון שלו היה מבריק והביצוע מושלם. כמעט.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/2020/04/30/%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%92%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%92-%d7%90%d7%9c%d7%96%d7%a8-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9-%d7%a9%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%99%d7%98-2/
ד"ר ניב גולדשטיין | מרצה לפילוסופיה ומגיש הפודקאסט "יחידים במינם" 