(חלק ג' ואחרון) זמן קצר לאחר שהובל ראול ולנברג למוסקבה, יצא החרמש מן השק. חסינותו הדיפלומטית לא הועילה לו, והוא נכלא על לא עוול בכפו. חוקריו דחו את טענותיו בדבר הצלת היהודים, וטפלו עליו אשמת ריגול למען גרמניה הנאצית. בשנים הבאות סיפקו שוביו שלל הצהרות שונות על מצבו ומקום הימצאו, אך גורלו נותר עלום. ולנברג, אשר הושיע רבים כל כך, לא נושע בעצמו. מי שהצליח לחמוק מבין מלתעותיה של החיה הנאצית, נמחץ דווקא תחת כפתו של הדוב הסובייטי. אולם מורשתו המפוארת של ולנברג, אשר אבד במחשכים, תאיר לנצח כמופת של אנושיות ומוסריות. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2805
תגית: גסטאפו
פרק מספר 119: ראול ולנברג – האיש שהציל מאובדן ואבד בצללים (חלק ב')
(חלק ב') בעוד "הצבא האדום" מתדפק על שערי בודפשט, התגנבו לאוזני ולנברג ידיעות מזעזעות: שליטיה החדשים של הונגריה, חברי מפלגת "צלב־החץ" האנטישמית, התמסרו בהתלהבות לטביחת יהודיה. ולנברג שם אז את נפשו בכפו, והחל לנסוע בדרכים, כדי לחלק במו ידיו את דרכוני־החסות. הוא לא בחל באמצעים והצליח להושיע יהודים מצעדות־מוות, ממחנות־ריכוז, ומאלף ואחת מיתות משונות. למרות שנהיר היה לו שהן הנאצים והן אנשי "צלב־החץ" ביקשו את נפשו, ולנברג לא ידע פחד. לבסוף הגיע היום שלו ייחל בכל לבו: "הצבא האדום" כבש סוף־סוף את בודפשט. אולם דווקא אז, חלה בעלילה תפנית מחרידה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2798
פרק מספר 118: ראול ולנברג – האיש שהציל מאובדן ואבד בצללים (חלק א')
(חלק א') ראול ולנברג היה דיפלומט שבדי אציל־נפש, שנמנה עם אצולת הממון בארצו. למרות ייחוסו הרם, ולנברג העדיף לסלול את דרכו בחיים בכוחות עצמו. לאחר סיום לימודיו בהצטיינות, הוא עסק במספר משלחי יד, שבמסגרתם התוודע לגורל יהודי אירופה הנרדפים. רצונו של ולנברג לסייע לשארית הפליטה, הוביל אותו הישר להונגריה, שראשיה שיתפו פעולה בהתלהבות עם הצורר הנאצי. עם הגעתו לבודפשט, הבריק במוחו של ולנברג רעיון גאוני, שעתיד להציל את חייהם של אלפי יהודים ממבקשי נפשם. אולם עד מהרה, משך ולנברג את תשומת לבו של הגסטאפו, וגרוע מכך, של אדולף אייכמן. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2791
פרק מספר 115: שמעון ויזנטל – האיש שצד נאצים (חלק א')
(חלק א') שמעון ויזנטל, המוכר בכינויו "צייד הנאצים", הקדיש שישה עשורים מחייו לאיתור הרוצחים הנמלטים. חייו היו מסכת מחרידה של כאב ומוות: הוא התייתם מאב, וניצל ממספר פוגרומים עוד בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. למרות זאת, ויזנטל השלים את חוק לימודיו בהצלחה והקים משפחה, אך אז פרצה מלחמת העולם השניה. במרוצת שנותיה יחווה ויזנטל על בשרו, כמה וכמה התנסויות מזעזעות באכזריותן. הוא ישרוד את כולן, ובתום המלחמה תעמוד מטרה אחת לנגד עיניו: מיצוי הדין עם הרוצחים, למען הקורבנות. הוא היה נחוש לצוד נאצים באשר יהיו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2744
פרק מספר 110: סופי שול – האישה שהתקוממה נגד הרייך השלישי (חלק ב' ואחרון)
(חלק ב' ואחרון) לאחר איחודם המחודש, שקדו חברי ה"וורד הלבן" על הרחבת היקף פעילותם המחתרתית. הם הפיצו אז ברחבי גרמניה כרוז מחאה חמישי במספר, ואף יצרו קשר עם תנועת המרי הארצית. אולם עייפותם של סופי והנס הייתה בעוכריהם, והם החלו לנהוג בפזיזות. כאשר קלגסי הגסטפו נשפו בעורפם, ונראה היה שקריסת המחתרת היא רק עניין של זמן, יצאו שני האחים למשימתם המסוכנת ביותר. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2648
פרק מספר 109: סופי שול – האישה שהתקוממה נגד הרייך השלישי (חלק א')
(חלק א') סופי שול הייתה חברה במחתרת "הוורד הלבן", אשר התקוממה באומץ נגד הרייך השלישי. בצעירותה, סופי אמנם הצטרפה לתנועת "נוער היטלר", אך לא מצאה בה את מקומה. אולם לאחר שהיא ובני ביתה נעצרו על ידי הגסטאפו, סופי החליטה למרוד בכל דרך בגרמניה הנאצית. עם תחילת לימודיה באוניברסיטת מינכן, סופי הצטרפה למחתרת ה"וורד הלבן", שהקים אחיה הבוגר, הנס. היא לקחה חלק משמעותי בהפצת כרוזי המחתרת, שגינו את המנהיגים הנאציים, והטיפו למרי־אזרחי בגרמניה. הכרוזים חסרי־המורא חוללו סערה במינכן, ממעוזיה של המפלגה הנאצית. היה זה רק עניין של זמן, עד שחוקרי הגסטאפו יפתחו במצוד קטלני אחרי סופי וחבריה למחתרת. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2640
פרק מספר 72: וילהלם קנאריס – האיש שֶׁקָּשַׁר קֶשֶׁר נגד היטלר (חלק ב' ואחרון)
(חלק ב' ואחרון) לזימונו עוכר-השלווה של וילהלם קנאריס ללשכת הפיהרר, נודעו תוצאות מפליאות. ללא ידיעתו של היטלר, רתם קנאריס הערמומי אפילו אותו, למבצעי הצלת היהודים שלו. אולם עד מהרה התברר, כי הייתה זו "שירת הברבור" של קנאריס. בשל טעויות של מה בכך, וכישלון "מבצע ואלקירי", ירד המסך על המערכה האחרונה בחיי מפקד ה"אבוור". דמותו החידתית ורבת-הפנים של האדמירל קנאריס, עודנה שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1868
פרק מספר 71: וילהלם קנאריס – האיש שֶׁקָּשַׁר קֶשֶׁר נגד היטלר (חלק א')
(חלק א') האדמירל הגרמני וילהלם קנאריס, לימים ראש שירות הביון הצבאי ("אבוור"), היה חידה מהלכת על שתיים. לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, תמך קנאריס באדולף היטלר, ונחשב לנאצי מסור. אולם עקב בצד אגודל, קנאריס החל להסתייג מן המפלגה הנאצית ומהעומד בראשה. בקור רוח מורט עצבים, קנאריס החליט לשחק משחק כפול מסוכן ביותר: בפומבי, הוא המשיך להביע את תמיכתו במפלגה הנאצית, אך במחשכים, שקד על תכנון התנקשות בחיי היטלר. בד בבד, במסווה מתוחכם של פעילות מודיעינית, הפך קנאריס את ה"אבוור", דווקא למנגנון להצלת יהודים. אולם אז, לאחר שמבצעי הההצלה הנועזים שלו הוכתרו בהצלחה, התרחש האירוע שממנו חשש קנאריס יותר מכל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1854
פרק מספר 31: אודט סאנסום – האישה שהלכה שבי אחרי החירות
אודט סאנסום הייתה אשה ממוצא צרפתי, שהשתקעה בבריטניה, והקימה בה משפחה חדשה. אולם עם פרוץ מלחמת העולם השניה, השתנו חייה מן הקצה אל הקצה. בנחישותה לשחרר את מולדתה מן הכיבוש הנאצי, אודט נרתמה למאמץ המלחמתי. לאחר שאומנה במסגרת "המנהל למבצעים מיוחדים" הבריטי, אודט נשלחה לצרפת של וישי, כסוכנת חשאית. אולם יום אחד, הכל השתבש באופן חמור ביותר. זו הייתה תחילתו של מסע התלאות, העינויים והייסורים של אודט, שרק מעטים היו שורדים אותו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1198