(חלק ב' ואחרון) נחוש למצות את הדין עם הרוצחים הנאצים, שמעון ויזנטל החל במצוד. הוא נבר בהררי דפים ומכתבים, ודלה כל פרט מידע שיכול היה לסייע באיתורם, בכל פינה בתבל. עד מהרה זיכה אותו "שלל הציד" שלו בתהילה עולמית. רוצחים נאצים החלו לחיות בחשש מתמיד מפני רודף הצדק האימתני. אולם יום אחד שב וגילה ויזנטל לחרדתו, שאך פסע מפריד בין הצייד לבין הניצוד. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2758

(חלק א') שמעון ויזנטל, המוכר בכינויו "צייד הנאצים", הקדיש שישה עשורים מחייו לאיתור הרוצחים הנמלטים. חייו היו מסכת מחרידה של כאב ומוות: הוא התייתם מאב, וניצל ממספר פוגרומים עוד בטרם מלאו לו חמש עשרה שנים. למרות זאת, ויזנטל השלים את חוק לימודיו בהצלחה והקים משפחה, אך אז פרצה מלחמת העולם השניה. במרוצת שנותיה יחווה ויזנטל על בשרו, כמה וכמה התנסויות מזעזעות באכזריותן. הוא ישרוד את כולן, ובתום המלחמה תעמוד מטרה אחת לנגד עיניו: מיצוי הדין עם הרוצחים, למען הקורבנות. הוא היה נחוש לצוד נאצים באשר יהיו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2744