(חלק ב') לשם הבטחת מינויו לכהונת הקונסול, כרת יוליוס קיסר ברית חשאית עם שניים מאדירי רומא: מרקוס קראסוס העשיר כקורח ופומפיוס מאגנוס, המצביא המהולל. הקנוניה הבלתי־‏חוקית, המוכרת בכינוי "הטריומוויראט הראשון", אפשרה לשלושת האישים לעשות ברפובליקה כבתוך שלהם. לקראת סיום כהונתו ומחשש שנושיו יתבעו אותו לדין, פצח קיסר במסע מלחמה ממושך, שקיווה שיזכהו גם בתהילת מנצחים ובשלל ביזה. אלא שעם מותו בטרם עת של קראסוס, נותרו קיסר ופומפיוס בלבד בראש הרפובליקה הגוועת, וחומת חשדנות גבהה ביניהם. כך קרה, שלאחר שקיסר חצה את נהר הרוביקון, והפר ביודעין את האיסור על כניסת מצביא רומי בראש גייסותיו ל"עיר הנצח", נפל הפור. מלחמת אזרחים אכזרית פרצה אז ברומא בין מחנותיהם של צמד אדוני־המלחמה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3196

(חלק א') יוליוס קיסר היה אחד האישים רבי־ההשפעה והשנויים־במחלוקת בדברי־הימים. הוא נולד למשפחה מיוחסת, שלא הייתה מן העשירות או החשובות ברומא, ונחוש היה לסלול את דרכו אל הפסגה. על מנת לעמוד בראש הרפובליקה הרומית, קיסר לא בחל באמצעים: הוא שיקר, שיחד, החניף ובזז, עד שעלה בידו להיבחר לכהונת הקונסול הנחשקת. אז החלה הספירה לאחור עד לקץ הרפובליקה, ותחילת שלטון היחיד חסר־המעצורים שלו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3188