רייצ'ל קרסון הייתה ביולוגית מוכשרת, שספריה חשפו את השפעות האנושות על עולם הטבע. חיבורה המפורסם ביותר, "האביב הדומם", סקר את הנזקים שחוללו חומרי־ההדברה למערכות האקולוגיות השונות. אולם לאחר שהפנתה אצבע מאשימה כלפי תאגידי הענק המזהמים, פתחו הללו במערכה רעילה להשחרת שמה. אף על פי כן יצאה קרסון האמיצה כשידה על העליונה: השימוש ברבים מחומרי־ההדברה נאסר, והשלכות הזיהום הסביבתי זכו לתהודה חובקת־עולם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=3158
(חלק ב' ואחרון) חרף אזהרות מקפיאות־דם של יורדי־ים נורבגים, שקלטון החליט לחצות את ים־וודל עתיר קרחוני־הענק, בדרכו לאנטרקטיקה. בתחילה שיחק ל"אנדיורנס" מזלה, אלא שאט־אט החלו הצרות לאפוף את הספינה מכל עבר, וסופן שהכריעו אותה. בלית־ברירה, הורה אז שקלטון על פינוי ה"אנדיורנס", וחברי־צוותה מצאו עצמם נטושים בלב ים־הקרח האינסופי. כך החלה האודיסיאה האגדית של שקלטון, שבמסגרתה הציל את כלל חברי־צוותו והשיבם לחיקה החמים של הציביליזציה. אלא ששקלטון לא הסתפק בהפיכת שמו למופת של עוז־רוח ואומץ. הוא נחוש היה להגשים את חלום חציית אנטרקטיקה, ויצא למסעו האחרון אל היבשת הקפואה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2933
(חלק א') ארנסט שקלטון היה הרפתקן לִבְלִי־חַת, אשר חלם להיות הראשון להגיע לקוטב הדרומי. לאחר שיריביו גברו עליו במלחמה הקרה הזו, הציב לעצמו שקלטון אתגר אימתני חדש: חציית יבשת אנטרקטיקה. הוא רכש את הספינה האיתנה ביותר שנבנתה אי־פעם בנורבגיה, והעניק לה את השם "אנדיורנס", שמשמעותו "התמדה", או "כוח סבל". בדיעבד התברר, כי לא היה שם מדויק מזה לתיאור העלילות מקפיאות־הדם של שקלטון וצוותו, באחד מן המקומות העוינים ביותר בכדור־הארץ. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://tinyurl.com/3a4bu6fk
קטיה קראפט הייתה חוקרת הרי-געש, שהלכה אחרי מושאי אהבתה בלבה ובאפר. לצד בן זוגה, מוריס, היא נהגה לחקור את הרי הגעש באופן שונה ומסוכן מן המקובל בתחום. בני הזוג קראפט לא היססו לעמוד ממש על סף הלבה המבעבעת, כדי לצלם את ההתפרצות הגעשית מקרוב. באופן הזה, הם שפכו אור על תופעת הטבע, שרב בה הנסתר על הגלוי. תובנותיהם המהפכניות הצילו חיים רבים במספר אזורים געשיים. אולם יום אחד נוכחו בני הזוג קראפט לדעת, שלמען אהבתם הגועשת, הם הרחיקו לכת. זה היה משחק באש. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2772
מריה סיבילה מריאן הייתה חוקרת חרקים ופרחים פורצת דרך, שאיוריה נחשבים עד היום למופת של דיוק מדעי. בשונה ממלומדי המאה השבע עשרה, היא השכילה לחקור את מושאי מחקרה לפרטי פרטים, בסביבתם הטבעית. שלא במפתיע, דווקא בתקופה שבה רבים ראו בחרקים "יצירי השטן" שנוצרו יש מאין, תרומתה להבנת גלגוליהם השונים הייתה עצומה. ואז, בגיל חמישים ושתיים, החליטה מריאן לפרוש כנפיים ולהמריא אל הרפתקת חייה. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2734
ארנסט הקל היה מייסד תחום האקולוגיה, ומי שגילה מאות אורגניזמים שלא היו מוכרים למדע. הוא הוסמך לרפואה, אך חלם להיות חוקר נודד, ולתאר את הטבע באמצעות מכחולו. בלית ברירה בחר הקל לעסוק בזואולוגיה, אך יום אחד חווה הארה ששינתה את חייו: הוא מצא את הדרך למזג את המחקר המדעי עם האמנות. אולם אירוע טרגי במיוחד, גרם להקל להקדיש את כל כולו לחקר האבולוציה. בערוב ימיו, הוא הפליא להציג את קשרי הגומלין שבין כלל שוכני כדור־הארץ בציוריו המרהיבים. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2629
(חלק ג' ואחרון) מחקריו רחבי-היריעה של לאונרדו דה-וינצ'י, לימדו אותו על קיום תבניות, החוזרות ונשנות בטבע. הוא הסיק מכך שכל הקיים בעולמנו, הינו חלק בלתי נפרד ממארג סבוך ומפואר. תובנה זו הביאה את דה-וינצ'י, דמות המופת של האדם תאב הידע, לשינוי אורחות חייו, שגם כך היו חריגים בתקופתו. מורשתו של דה-וינצ'י, אשר הקדימה את זמנה במאות שנים, מלווה אותנו גם כיום. נותר רק לדמיין, אילו סודות צופנות בחובן מחברותיו של איש האשכולות הגאוני, אשר טרם התגלו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2300
(חלק ב') כשנתיים לאחר שובו של לאונרדו דה-וינצ'י לפירנצה, נתונה הייתה העיר בכף הקלע: מפקד צבא האפיפיור, צ'זארה בורג'ה האכזר, צר עליה ואיים לכובשה. בצוק העיתים, שלחו פרנסי פירנצה את דה-וינצ'י לבורג'ה, כדי לסייע לו לבצר את מצודותיו ברחבי איטליה. בה בעת, דה-וינצ'י אמור היה לרגל בחשאי אחרי בורג'ה איש-הדמים. לאחר שהצליח להיחלץ משליחותו המסוכנת, שב ונתן דה-וינצ'י דרור לסקרנותו האגדית: הוא המציא שלל מכונות מתוחכמות לעילא; החל לצייר את יצירת המופת האלמותית, "המונה ליזה"; שקד על ניתוח גופות, והעשיר פלאים את מכלול הידע האנושי. אך גם בערוב ימיו, נאלץ דה-וינצ'י לכתת רגליו כדי למצוא נותן חסות. כשהלך לעולמו לבסוף בצרפת, הייתה מיתתו אפופה במיסתורין, ממש כמו לידתו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2282
(חלק א') לאונרדו דה-וינצ'י היה איש-אשכולות גאוני שאין שני לו. ילדותו לא הייתה סוגה בשושנים: הוא נולד מחוץ לנישואין, גדל בכפר נידח וזכה להשכלה בסיסית בלבד. רק כשהגיע לעיר הגדולה, פירנצה, החלו חייו להשתנות. עד מהרה התגלה דה-וינצ'י כצייר משכמו ומעלה, אך סירב להגביל את סקרנותו לתחום זה בלבד. הוא המציא עוד ועוד מכונות משונות, אשר הקדימו את זמנן במאות שנים. בד בבד, דה-וינצ'י חקר, בחן ולמד אינספור דברים שעניינו אותו. אך ככל שנקף הזמן, התברר כי דה-וינצ'י היה חריג, שונה ויוצא דופן בכל אשר פנה. למרות כישוריו הבלתי נדלים, עתידו היה לוט בערפל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2270
(חלק ו' ואחרון) גם לאחר מותו של צ'ארלס דרווין, תורת האבולוציה שלו עודנה חיה ובועטת. במאה השנים האחרונות, היא חוללה מספר מהומות אלוהים, בזו אחר זו: עבור ב"משפט הקופים" המפורסם, המשך בהצהרתו המפתיעה של האפיפיור, וכלה במחטפים של חסידי הבריאתנות דהיום. לסיום סדרת הפרקים שהוקדשה לצ'ארלס דרווין, אתם מוזמנים להצטרף למסע סהרורי במקצת, בעקבות מתנגדי האבולוציה לדורותיהם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1531
(חלק ה') עם פרסום תורת האבולוציה, ניטש מאבקו העז של צ'ארלס דרווין במתנגדיה החריפים. כמה ממבקריו גינו את "הדרוויניזם החברתי" חסר-הרחמים, שהשתמע ממשנתו. אנשי מדע בולטים הצביעו על קשיים וכשלים, שערערו לכאורה את אמינותה. דרווין עמד בפרץ כמיטב יכולתו, אך חסר היה את הידע המדעי, אשר נדרש לאישוש משנתו. רק במרוצת המאה העשרים, עתידה להתפוגג העננה המדעית, שהטילה את צלה על תורת האבולוציה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1518
(חלק ד') גם לאחר שגיבש לעצמו את עיקרי תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין לא מיהר לפרסמה. אחרי הכול, משנתו חתרה תחת הסדר החברתי והממסד הדתי גם יחד. רק בעקבות הצטלבות דרכו של דרווין בזו של דמות מסקרנת, ניאות לחשוף את רעיונותיו הנפיצים. ספריו המהפכניים של דרווין, "מוצא המינים" (1859) ו"מוצא האדם" (1871), הפכו על פיה את תפיסת עולמם של רבים. התגובות השונות והמשונות לא אחרו לבוא, וכמה מהן היו בלתי נשכחות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1508
(חלק ג') כששב צ'ארלס דרווין לאנגליה, היה כבר חוקר טבע מוערך, ששמו הולך לפניו. מלומדים וארגוני מדע יוקרתיים בארצו שיחרו לפתחו. רק עם שוך ההמולה סביבו, דרווין הפשיל שרוולים, והחל לשקוד על גיבוש משנתו המדעית. השילוב של מסקנות המומחים שבחנו את ממצאיו, תיאוריה כלכלית אחת, ומנה הגונה של ספקנות ושכל ישר, יוליד במוחו את תורת האבולוציה. אלא שבאותן השנים, דרווין נאלץ להתמודד גם עם מחלות ומיחושים מסתוריים, לצד לבטים קשים בתחום הרומנטי.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1499
(חלק ב') עם הפלגת ה"ביגל" למסעה ההיסטורי, החל צ'ארלס דרווין להשתנות מן הקצה אל הקצה. בן העשירים קל-הדעת, נאלץ להתמודד לפתע עם קברניט גחמני, ומחלת ים טורדנית. בכל הזדמנות, דרווין יצא למסעות מחקר יבשתיים, והתפעם מעושרו המשכר של עולם הטבע. לאט אך בהתמדה, הוא הפך מפרח כמורה הולל, לחוקר טבע מיומן. תגליותיו המרעישות של דרווין וחשיבתו הספקנית, הן שיספקו לו את אבני הבניין של תורת האבולוציה המהפכנית.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1487
(חלק א') צ'ארלס דרווין היה מחשובי המדענים בכל הזמנים. תורת האבולוציה שלו חשפה סדרי עולם, ושינתה סדרי בראשית. רעיונותיו המהפכניים הבהירו את אופני פעולתו של הטבע, וגילו את מוצא המינים והאדם. מושג "הברירה הטבעית" של דרווין, ערער על עצם קיומם של אמונות ומוסדות עתיקי יומין. אלא שילדותו, נעוריו ובחרותו של צ'ארלס דרווין, לא רימזו על עתידו המזהיר. נהפוך הוא.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1478
(חלק ג' ואחרון) בתום חמש שנות מסע באמריקה הדרומית, אלכסנדר פון הומבולדט שב לאירופה. באמתחתו היו כשישים אלף פריטים שאסף (!), במוחו שלל רעיונות מהפכניים, ובגופו מרץ בלתי נדלה. למרות היוקרה האדירה שרחשו לו בעולם המדע, הומבולדט התקשה לנוח על זרי הדפנה. הוא החל לתכנן מסע חדש. אחרי שהדלת להודו נטרקה בפניו, הסתער הומבולדט על ערבות רוסיה. היה זה המסע לארץ הצארים, אשר השלים את החתיכה האחרונה, בתצרף חובק העולם של הומבולדט. אז הוא היה מוכן להשלים משימת אדירים, בלתי אנושית כמעט: פון הומבולדט התיישב אל השולחן, והחל לכתוב את הספר, שאמור היה לכלול את כל המידע שביקום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1455
(חלק ב') מסע ההרפתקאות של אלכסנדר פון הומבולדט, נמשך במלוא עוזו, כרוח סערה. במהלך חמש השנים הבאות, הוא יצעד בג'ונגל, ישוטט בקובה, יהיה הראשון לגלות את קו המשווה המגנטי, ויפגש עם נשיא ארצות הברית הצעירה. בד בבד, פון הומבולדט יפענח את סודותיהם של הרי הגעש, יחשוף את תנועת היבשות, ויחקור כל דבר שיקרה על דרכו. אולם רק כשיעפיל פון הומבולדט על רכס הרי האנדים, וישווה במוחו המבריק את כל המידע שצבר, יזכה להתגלות של ממש, שתוצאותיה מהפכניות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1441
(חלק א') אלכסנדר פון הומבולדט היה אחד מגאוני המדע יוצאי הדופן, שחוכמתו חבקה עולם ומלואו. הוא חשב ועבד במהירות רבה כל כך, עד שעמיתיו תיארו אותו, כבעל "שמונה רגליים וארבע זרועות". המדען המבריק חצה יערות גשם עבותים, העפיל על הרים נישאים, ודהר בערבות רוסיה המושלגות. רזי היקום נחשפו בפניו בקצב מסחרר, וכמה מתגליותיו הקדימו את זמנן במאות שנים. על שמו של הומבולדט קרויים, עד היום, יותר מקומות מאשר על שמו של כל מדען אחר בהיסטוריה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1433
דיאן פוסי הייתה מרפאה בעיסוק, שיום אחד, החליטה להגשים את חלומה האמיתי, ויהי מה. היא סיירה ברחבי אפריקה, צפתה מקרוב בגורילות-ההר המרשימות, ואז שבה לשגרת חייה. אולם מפגש מקרי של פוסי עם הדמות הנכונה, זיכה אותה בהזדמנות של פעם בחיים. במאמץ רב, היא הצליחה להקים מרכז לחקר גורילות ברואנדה. פוסי שהתה במחיצתן, במשך תקופות ארוכות, בבידוד כמעט מוחלט מן העולם. מה שהיא גילתה, שינה את כל מה שהיה ידוע על הגורילות עד אז. לרוע המזל, פוסי עלתה על מסלול התנגשות, עם הציידים הבלתי חוקיים. תוצאותיו היו עקובות מדם.
למידע על המקורות וקטעי המידע, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1416
ג'ורג' פרקינס מארש היה מלומד מבריק, בעל זיכרון אנציקלופדי, ששלט בכעשרים שפות. הוא היה גם יזם כושל במיוחד, שיותר מכל, אהב לטייל בטבע. פרקינס רצה מאוד לראות עולם, אבל תמיד היה עני מדי, אז הוא החליט להיהפך לדיפלומט. בזמן שהותו במזרח התיכון, הוא הבחין במצבו העגום של הטבע. פרקינס קישר אז בין מעשי האדם, לבין הנזקים הבלתי הפיכים, שנגרמו לנופי הקדומים, לחי ולצומח. לאחר שגילה סוף סוף את ייעודו עלי אדמות, ישב פרקינס לכתוב את הספר "אדם וטבע". תמרור האזהרה, שהציב המלומד המזהיר בפני המין האנושי, עוד במאה התשע עשרה – כוחו יפה עד היום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1307
ג'ון מיור הוקסם מהטבע. הוא נהג לטייל בהרים ולחשוב על החיים. בעקבות תאונה שבמהלכה התעוור באופן זמני, הוא החליט לנטוש את עבודתו. מיור יצא אז לטיול רגלי בן 1,600 ק"מ, והחליט להקדיש את חייו לטבע. במרוצת חייו היה לו חלק גדול בהקמה, בהגנה בחוק ובשימור של שמורות טבע רבות ומפורסמות בארה". מיור נחשב, ובצדק, ל"אבי הפארקים הלאומיים של ארצות הברית".
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=816&action=edit
ד"ר ניב גולדשטיין | מרצה לפילוסופיה ומגיש הפודקאסט "יחידים במינם" 