פרק מספר 106: וינסנט ואן־גוך – האיש שצייר עצמו לדעת (חלק ב' ואחרון)

(חלק ב') לאחר שהשתקע בדרום־צרפת, שכר וינסנט ואן־גוך, במעותיו האחרונות, מעון רחב־ידיים. הוא צבע אותו בצבע הצהוב, אשר סימל בציוריו רגשות אושר ואחווה. בין כתליו של "הבית הצהוב", קיווה ואן־גוך לכונן את מושבת האמנים שעליה חלם. אולם לאחר שניאות הצייר פול גוגן, להתארח "בבית הצהוב" של ואן־גוך, התגלו שני האמנים כשמן ומים. מכאן קצרה הדרך ל"טרגדיה בארל" המגואלת בדם. עד לסוף ימיו, עתיד ואן־גוך לסבול מהתקפי אובדן שפיות חוזרים ונשנים. למרות זאת, בתקופות החסד שבין ההתקפים, הוא המשיך לצייר את ציוריו הגאוניים כאחוז תזזית. שפוי ומטורף לסירוגין, דחוי ובלתי מוערך, עני ובודד, חש ואן־גוך כי סבל דיו עלי־אדמות. רק לאחר מותו, הפך ואן־גוך הרדוף לגיבור תרבות נערץ, וזכה להערכה שנמנעה ממנו בחייו הטרופים. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2432

פרק מספר 105: וינסנט ואן־גוך – האיש שצייר עצמו לדעת (חלק א')

(חלק א') וינסנט ואן־גוך מוכר כאחד מגדולי הציירים בהיסטוריה, אך ציוריו המפעימים לא זכו להערכה במרוצת חייו רווי־הסבל. כבר למן נערותו, ניכר היה כי ואן־גוך התקשה למצוא את מקומו בעולם: הוא נפלט מכל מסגרת, התאהב בנשים הלא־נכונות, וחי בבדידות תהומית ובשולי החברה. לאחר תקופה קצרה וכושלת כמטיף דתי, מצא ואן־גוך את ייעודו האמיתי כצייר. אולם התנהגותו התמהונית הביאה אותו לעזיבת הולנד, וכשהוא עני, דחוי ורעב, התיישב בפריז. ואן־גוך הרדוף החל לחלום אז על הקמת קומונת אמנים, שבהם ראה את אחיו לגורל, בדרום-צרפת. אלא שעם מעברו לדרום שטוף־השמש, החלה קריסתו הנפשית של וינסנט ואן־גוך. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2423

פרק מספר 81: אלפרד נובל – האיש שפוצץ את דרכו לשלום

אלפרד נובל היה ממציא מחונן ותמהוני, שהקדיש את חייו לפיתוח חומרי נפץ. לאחר שעסקי הנשק של אביו התמוטטו, ביקש נובל לשקם את העסק המשפחתי. במחצית המאה התשע עשרה, הוא התוודע לראשונה לניטרוגליצרין, תרכובת רבת עוצמה, אך בלתי יציבה ומסוכנת ביותר. למרות מחיר הדמים שגבה העיסוק בתרכובת הנפיצה, נובל הצליח לאלפה לעשות כרצונו, לאחר שהמציא את ה"דינמיט". הוא הפך לאדם עשיר כקורח, שבבעלותו רשת בינלאומית של מפעלים לייצור תחמושת. אולם אז התרחש אירוע, שזעזע את נובל עד עמקי נשמתו, וגרם לו להטיל את הפצצה האחרונה באמת.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2002

פרק מספר 37: ג'ורג' פרקינס מארש – האיש שביקש להציל את העולם מתושביו (הקלטה באיכות בינונית)

ג'ורג' פרקינס מארש היה מלומד מבריק, בעל זיכרון אנציקלופדי, ששלט בכעשרים שפות. הוא היה גם יזם כושל במיוחד, שיותר מכל, אהב לטייל בטבע. פרקינס רצה מאוד לראות עולם, אבל תמיד היה עני מדי, אז הוא החליט להיהפך לדיפלומט. בזמן שהותו במזרח התיכון, הוא הבחין במצבו העגום של הטבע. פרקינס קישר אז בין מעשי האדם, לבין הנזקים הבלתי הפיכים, שנגרמו לנופי הקדומים, לחי ולצומח. לאחר שגילה סוף סוף את ייעודו עלי אדמות, ישב פרקינס לכתוב את הספר "אדם וטבע". תמרור האזהרה, שהציב המלומד המזהיר בפני המין האנושי, עוד במאה התשע עשרה – כוחו יפה עד היום.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1307

פרק מספר 32: איגנץ זמלוויס – האיש שניצח יצורים זעירים, ונכנע לאנשים קטנים

איגנץ זמלוויס היה רופא הונגרי, שתודות לתגליתו המהפכנית, זכו אינספור בנות ובני אדם בחייהם. אחרי שנחרד מאחוזי התמותה הגבוהים במחלקתו, זמלוויס פצח במחקר רפואי-בלשי משל עצמו. מסקנותיו היו חותכות ואחרי שהנהיג אותן במחלקתו, הביס בכוחות עצמו את המוות. אולם אז נוכח זמלוויס לדעת, שהממסד הרפואי יצא מעורו ממש, כדי להשתיקו ולמרר את חייו. סיפורו של הרופא הדגול, שהצדק היה עמו אך עמיתיו הפנו לו עורף, הפך אז לטרגדיה מכמירת לב.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1209

פרק מספר 19: ריצ'רד פרנסיס ברטון – האיש שחרץ את לשונו לעבר גורלו

ריצ'רד פרנסיס ברטון היה אינדיאנה ג'ונס של אנגליה הויקטוריאנית. הוא היה נווד קשוח, שלט בעשרות לשונות אקזוטיות, ונהג להתחפש למקומי, ולצאת למסעות מסוכנים. שמו של איש האשכולות הססגוני, שהיה גם דיפלומט ומרגל, אפילו נקשר בשתי פרשיות רצח. ברטון כתב שלל ספרי עיון מלומדים, אבל הצלחתו הכלכלית באה לו מיוזמה אחרת לגמרי, שזעזעה את בני תקופתו.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1035

פרק מספר 15: מרק טווין – האיש שבחר לצחוק על כל מה שעצוב

מרק טווין היה איש מצחיק ושנון, שהכניס לחיינו את טום סוייר והקלברי פין השובבים. הוא זכה ליהנות מכעשור של ילדות ג'ינג'ית תמימה ויחפנית, וממנה רקח את עלילות ספריו. טווין היה הרפתקן חסר מנוח, עבד בשלל עבודות, וביקר בפינות שונות ומשונות של העולם, כולל בארץ ישראל. לצד תהילתו העולמית כסופר משעשע, חייו היו גם מסכת עצובה של אובדן ועוני. האיש המצחיק-העצוב העלה על הכתב כמה אמיתות על המין האנושי, שכוחן יפה עד היום.
למידע על הספרים וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש בפרק:
https://nivgoldstein.wordpress.com/?p=987

פרק מספר 12: אדגר אלן פו – האיש שחי, כתב ומת באופן מסתורי

אדגר אלן פו היה איש מוכה גורל. בקורות חייו תמצאו יתמות, דחיה, התמכרות לאלכוהול, נידוי ושערוריות ציבוריות. פלא שהוא הפך לסופר אימה ומסתורין מפורסם? פו, שרבים מזהים אותו גם כ"אבי הסיפור הבלשי המודרני", היה משונה עד לרגעיו האחרונים ממש. האופן שבו מצא את מותו, בגיל 40 בלבד, נראה כאילו נלקח מאחד מספריו המפחידים.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/?p=907

פרק מספר 4: פול מורפי – האיש שכבש, לגמרי במקרה, את עולם השחמט (הקלטה מחודשת)

פול מורפי היה ילד פלא, שלמד
לשחק שחמט מהתבוננות בבני משפחתו.
עד גיל 12 כבר הספיק להביס רב-אמן.
הוא זכה באליפות ארה"ב בקלילות,
בעת שנאלץ לחכות עד שיוכל לעסוק בעריכת דין.
אז הוא פנה לאירופה,
הביס כל שחקן שניצב מולו,
אבל לזה היו השפעות בלתי צפויות.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=458&action=edit