(חלק ג' ואחרון) בעקבות ביקור הצורר הנאצי בארץ המגף, חלה החמרה בתנאי חיי יהודי־איטליה. משנודע לברטלי כי ידידו, הקרדינל אליה דלה קוסטה, עמד בראש רשת הצלת יהודים, הוא לא היסס לרגע. תפקידו של ברטלי בהתארגנות החשאית היה מסוכן ביותר, אך סיפור הכיסוי שלו נראה מושלם. אולם יום אחד, כרעם ביום בהיר, נגרר ברטלי לחדר חקירות אפלולי והואשם בהתנגדות לפאשיזם. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2996
(חלק ב') עם הכתרתו בשנית כאלוף ארצו, תבעה המפלגה הפאשיסטית מברטלי לזכות בשמה באליפות רכיבת־האופניים היוקרתית בעולם: ה"טור דה־פראנס". לנוכח היסוסיו, הסיתו הפאשיסטים את דעת הקהל נגד ברטלי, השחירו את שמו הטוב, ואף איימו במרומז על חייו. כמי שכפאו שד, החל אז ברטלי להתכונן לתחרות המפרכת ביותר שבה השתתף מעודו. למרות הקשיים, האלוף האיטלקי הוכיח כי לא קורץ מחומר רגיל, ואף הביע באומץ את מחאתו לעיני העולם כולו. לאחר שמדינתו התדרדרה לשפל מוסרי חסר־תקדים, החליט ברטלי, בשם מצפונו, גם להסתכן ולתקוע מקל בגלגלי המפלגה הפאשיסטית. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2991
(חלק א') ג'ינו ברטלי היה אחד מן הדגולים שבאלופי רכיבת־האופניים בהיסטוריה. הוא היה בן למשפחה קשת־יום, וכדי לרכוש את זוג האופניים המשומשים שלו, עבד כעוזר־איכר. בגיל שבע־עשרה נעתר אביו להפצרות, והתיר לו להתחרות במירוץ הראשון שלו, שבו זכה. בחלוף כחמש שנים בלבד ותודות לסגנון הרכיבה החריג שלו, ברטלי הוכרז כאלוף איטליה, וזכה להערצה שלא חלם עליה. אולם אז החלו הפורענויות להתרגש ולבוא: בתחילה פקדה טרגדיה את משפחתו, ולאחריה מצא עצמו ברטלי במסלול התנגשות עם המפלגה הפאשיסטית ומנהיגה האלים, בניטו מוסוליני. ברטלי סירב להיהפך לכלי־שרת בידיה של אידיאולוגיה שממנה סלד, והחליט להתנגד לה במו־רגליו. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש: https://niv-goldstein.com/?p=2985
ארנסט הקל היה מייסד תחום האקולוגיה, ומי שגילה מאות אורגניזמים שלא היו מוכרים למדע. הוא הוסמך לרפואה, אך חלם להיות חוקר נודד, ולתאר את הטבע באמצעות מכחולו. בלית ברירה בחר הקל לעסוק בזואולוגיה, אך יום אחד חווה הארה ששינתה את חייו: הוא מצא את הדרך למזג את המחקר המדעי עם האמנות. אולם אירוע טרגי במיוחד, גרם להקל להקדיש את כל כולו לחקר האבולוציה. בערוב ימיו, הוא הפליא להציג את קשרי הגומלין שבין כלל שוכני כדור־הארץ בציוריו המרהיבים. למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://wordpress.com/post/niv-goldstein.com/2629
(חלק ג' ואחרון) מחקריו רחבי-היריעה של לאונרדו דה-וינצ'י, לימדו אותו על קיום תבניות, החוזרות ונשנות בטבע. הוא הסיק מכך שכל הקיים בעולמנו, הינו חלק בלתי נפרד ממארג סבוך ומפואר. תובנה זו הביאה את דה-וינצ'י, דמות המופת של האדם תאב הידע, לשינוי אורחות חייו, שגם כך היו חריגים בתקופתו. מורשתו של דה-וינצ'י, אשר הקדימה את זמנה במאות שנים, מלווה אותנו גם כיום. נותר רק לדמיין, אילו סודות צופנות בחובן מחברותיו של איש האשכולות הגאוני, אשר טרם התגלו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2300
(חלק ב') כשנתיים לאחר שובו של לאונרדו דה-וינצ'י לפירנצה, נתונה הייתה העיר בכף הקלע: מפקד צבא האפיפיור, צ'זארה בורג'ה האכזר, צר עליה ואיים לכובשה. בצוק העיתים, שלחו פרנסי פירנצה את דה-וינצ'י לבורג'ה, כדי לסייע לו לבצר את מצודותיו ברחבי איטליה. בה בעת, דה-וינצ'י אמור היה לרגל בחשאי אחרי בורג'ה איש-הדמים. לאחר שהצליח להיחלץ משליחותו המסוכנת, שב ונתן דה-וינצ'י דרור לסקרנותו האגדית: הוא המציא שלל מכונות מתוחכמות לעילא; החל לצייר את יצירת המופת האלמותית, "המונה ליזה"; שקד על ניתוח גופות, והעשיר פלאים את מכלול הידע האנושי. אך גם בערוב ימיו, נאלץ דה-וינצ'י לכתת רגליו כדי למצוא נותן חסות. כשהלך לעולמו לבסוף בצרפת, הייתה מיתתו אפופה במיסתורין, ממש כמו לידתו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2282
(חלק א') לאונרדו דה-וינצ'י היה איש-אשכולות גאוני שאין שני לו. ילדותו לא הייתה סוגה בשושנים: הוא נולד מחוץ לנישואין, גדל בכפר נידח וזכה להשכלה בסיסית בלבד. רק כשהגיע לעיר הגדולה, פירנצה, החלו חייו להשתנות. עד מהרה התגלה דה-וינצ'י כצייר משכמו ומעלה, אך סירב להגביל את סקרנותו לתחום זה בלבד. הוא המציא עוד ועוד מכונות משונות, אשר הקדימו את זמנן במאות שנים. בד בבד, דה-וינצ'י חקר, בחן ולמד אינספור דברים שעניינו אותו. אך ככל שנקף הזמן, התברר כי דה-וינצ'י היה חריג, שונה ויוצא דופן בכל אשר פנה. למרות כישוריו הבלתי נדלים, עתידו היה לוט בערפל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2270
ג'ורג' פרקינס מארש היה מלומד מבריק, בעל זיכרון אנציקלופדי, ששלט בכעשרים שפות. הוא היה גם יזם כושל במיוחד, שיותר מכל, אהב לטייל בטבע. פרקינס רצה מאוד לראות עולם, אבל תמיד היה עני מדי, אז הוא החליט להיהפך לדיפלומט. בזמן שהותו במזרח התיכון, הוא הבחין במצבו העגום של הטבע. פרקינס קישר אז בין מעשי האדם, לבין הנזקים הבלתי הפיכים, שנגרמו לנופי הקדומים, לחי ולצומח. לאחר שגילה סוף סוף את ייעודו עלי אדמות, ישב פרקינס לכתוב את הספר "אדם וטבע". תמרור האזהרה, שהציב המלומד המזהיר בפני המין האנושי, עוד במאה התשע עשרה – כוחו יפה עד היום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1307
חלק ב': התקפת הפתע הקרתגית על עורפה של רומא, הולידה שורת קרבות קשים בין צבא חניבעל, לבין הלגיונות הרומיים. חניבעל התגלה אז כמצביא ערמומי, שהתמחה בטמינת מארבים קטלניים, ובתכנון קרבות שהיוו מופת של תחבולנות. שלושה מן הקרבות הללו הפכו לנכסי צאן ברזל של ההיסטוריה הצבאית, ונלמדים גם בימינו. נוכח שליטת חניבעל בשדה הקרב, הרומאים החלו לנקוט פתרונות קיצוניים יותר ויותר. חניבעל, מצדו, המשיך להתקרב בהתמדה לכיוון רומא. הוא ידע שעליו להשיג הכרעה במהירות האפשרית, אך בקיעים מדאיגים בתוכניתו החלו להסתמן.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1180
ג'ורדנו ברונו היה נזיר דומיניקני בן המאה השש-עשרה, שפיתח נטיה מסוכנת לחשיבה עצמאית. אחרי שהטיל ספק בעיקרי האמונה הקתולית, הוא נחלץ בעור שיניו מעונש חמור, ונמלט מן המנזר. ברונו הסתובב ברחבי אירופה, הרצה ולימד, וכתב ספרים חכמים ועוקצניים. בכל מקום שאליו הגיע, עורר מהומות ומדי פעם גם נכלא. ברבות השנים הפך ברונו למלומד מפורסם, אך שמו יצא למרחוק גם ככופר בעיקר. ואז הזמין אציל איטלקי את ברונו לשוב למולדתו. בארץ המגף שלטה אז האינקוויזיציה הרצחנית, ששנאת הכופרים שלה הייתה יוקדת. ברונו התלבט. החלטתו שינתה את חייו, ומה שהגיע בעקבותיה, הציב את ברונו בשורה אחת עם קופרניקוס וגלילאו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1069
ריצ'רד פרנסיס ברטון היה אינדיאנה ג'ונס של אנגליה הויקטוריאנית. הוא היה נווד קשוח, שלט בעשרות לשונות אקזוטיות, ונהג להתחפש למקומי, ולצאת למסעות מסוכנים. שמו של איש האשכולות הססגוני, שהיה גם דיפלומט ומרגל, אפילו נקשר בשתי פרשיות רצח. ברטון כתב שלל ספרי עיון מלומדים, אבל הצלחתו הכלכלית באה לו מיוזמה אחרת לגמרי, שזעזעה את בני תקופתו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1035
ספרטקוס היה גלדיאטור בעל כורחו, שאולץ להילחם על חייו בזירה נגד עבדים אחרים או חיות טרף. הוא החליט שמגיע לו גורל טוב יותר וברח לחופשי. בהדרגה הוא הקים צבא עבדים נמלטים מטיל אימה, שהצליח להביס כוחות רומיים ולהגיע לצפון איטליה, כמעט מעבר להישג יד של האימפריה הרומית. אלא שספרטקוס וחבריו החליטו דווקא להדרים שוב, לשחר לטרף ברחבי איטליה ואף לאיים בכיבוש רומא עצמה. זה כמעט הצליח להם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=773&action=edit
ד"ר ניב גולדשטיין | מרצה לפילוסופיה ומגיש הפודקאסט "יחידים במינם" 