(חלק ג' ואחרון) בפקודת הצאר אלכסנדר השלישי, החלו מקורביו של לב טולסטוי לחוש את נחת זרועה של אמא רוסיה. אולם הרדיפות לא ריפו את ידיו של טולסטוי. נאמן לאמונתו היוקדת, הוא עודד את חסידיו לנקוט סרבנות בלתי-אלימה, ובכך לשתק את הצבא ואת שלטון העריצות. בד בבד, הוא גינה בפומבי וללא מורא את ההוצאות להורג, חרחור המלחמה וחוסר השוויון. ואז, באישון לילה בנובמבר 1910, החליט טולסטוי שהגיע רגע האמת. נחוש לחיות את שארית ימיו לאור עקרונותיו הנעלים, הוא יצא בחשאי לדרכו האחרונה. מורשתו הספרותית והמוסרית של טולסטוי, מתקן העולם ומחפש המשמעות, משפיעה על חיינו עד עצם היום הזה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2105
תגית: תקופת הצארים
פרק מספר 14: גריגורי רספוטין – האיש שהתיימר לחזות את הנולד, ונכשל בקריאת עתידו (שמע באיכות בינונית)
גריגורי רספוטין היה איש גס מכפר נידח בסיביר, שטען שביכולתו להבין את שפת החיות ולחזות את הנולד. על פניו, עוד שרלטן מצוי ותו לא. אולם רספוטין הצליח לסלול את דרכו לארמון של הצאר והצארינה לבית רומאנוב, ו"כישף" אותם באישיותו הממגנטת. כך הפך בן איכרים אנאלפבית למחצה, לאיש החזק ביותר ברוסיה הצארית, ועשה במדינה העצומה ככל העולה על רוחו. חמישה קושרים בראשות נסיך רוסי החליטו לטפל ב"נזיר המשוגע", אבל הם לא העלו על דעתם שזה יהיה כל כך מפחיד.
למידע על קטעי המוסיקה והמקורות, שבהם נעשה שימוש בפרק:
https://nivgoldstein.wordpress.com/?p=947