(חלק ב' ואחרון) כשני עשורים לאחר שנתגלתה, נותרה "אבן הרוזטה" בגדר אבן שואבת לחוקרי מצרים. ז'אן פרנסואה שמפוליון ניסה אף הוא לחשוף את צפונותיה, אך העלה חרס בידו. ואז, תודות לשילוב של חוכמה, מזל, דמיון ולא מעט ניחושים, השיג לבסוף שמפוליון פריצת דרך אדירה. פענוח כתב החרטומים החידתי, הפך לאבן דרך בתולדות חקר מצרים העתיקה. אולם דווקא לאחר שאבן נגולה מעל לבו, גילה שמפוליון כי כתב החרטומים הפך לכתב אישום נגדו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1969
(חלק א') ז'אן פרנסואה שמפוליון היה מלומד מבריק, אשר הציב לעצמו מטרה שנחשבה לבלתי-אפשרית: פענוח כתב החרטומים המצרי. כבר בצעירותו הוקסם שמפוליון מן הכתב הקדום, ונשבע להיות הראשון לחשוף את רזיו. הוא הכשיר עצמו למשימת האדירים הזאת, ובגיל צעיר ביותר, נסללה דרכו לאקדמיה. מאבק האיתנים בין האימפריות על השליטה במצרים, הוא שיעמת את שמפוליון עם הגדולה שבתעלומות: "אבן הרוזטה" החידתית, אחד הממצאים המסתוריים ביותר בתולדות העולם העתיק.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1958
הפודקאסט "יחידים במינם"! 