(חלק ד' ואחרון) לאחר שהותיר מאחוריו את קובה המהפכנית, עטה צ'ה גווארה זהות בדויה, ועשה דרכו לקונגו. שם, בטבורה של "היבשת השחורה", הוא קיווה לחולל מהפכה פאן-אפריקנית נגד האימפריאליזם. אולם שתי שגיאות חריפות של גווארה, חרצו את גורל ההרפתקה הנועזת שלו. גווארה לא אמר נואש, והחליט לחולל מהפכה נוספת, הפעם בבוליביה. זו עתידה להיות שירת הברבור של צ'ה גווארה, וכראוי לו, היא התרחשה בשדה הקרב המהפכני. אלא שמורשתו השנויה במחלוקת עודנה חיה ובועטת. אז מי באמת היה צ'ה גווארה?

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1673

**תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים! נשתמע אחרי הפגרה. היו בטוב. ניב**

(חלק ג') ככל שנקפו השנים, שבה קובה והפכה למדינה מדכאת, אך הפעם בשירות המהפכה. לגווארה היה חלק לא מבוטל בכך: הוא ביטל את החופש האקדמי באוניברסיטאות, והקים מחנה ענישה שנודע לשמצה באכזריותו. בה בעת, קובה המהפכנית ניצבה בפני שני אתגרים קיומיים, בעיצומה של "המלחמה הקרה": "הפלישה למפרץ החזירים" מיקדה את תשומת הלב העולמית באי, ו"משבר הטילים", איים להתדרדר למלחמת השמדה גרעינית. למרות שצלחה את האיומים הללו, קובה המבודדת תלויה הייתה באופן נואש בברית המועצות, לאכזבת גווארה. בד בבד, עם התפכחותו מחזון תיעוש קובה, ויצירת "האדם הסוציאליסטי החדש", גווארה השתכנע שהגיעה העת לעזוב את האי. בלבו גמלה אז ההחלטה לשוב לשדה הקרב המהפכני, שבו ראה את ייעודו האמיתי. גווארה שם פעמיו למעמקי אפריקה, במטרה לחולל מהפכה נוספת נגד האימפריאליזם, שתתפשט מ"היבשת השחורה" לארבע כנפות תבל.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1661