(חלק ג' ואחרון) גם בתום מלחמת העולם הראשונה, נותר ארתור קונאן דויל שרוי במאבק פנימי מתמיד. מצד אחד, הוא היה איש מדע וסופר מוערך, שהבלש יציר דמיונו, היה מופת לספקנות ולחשיבה ביקורתית. מצד שני, מעריציו הרבים של דויל נבוכו לגלות, שהוא אימץ בחום שלל אמונות הבל מופרכות. אלא שרק לאחר מותו של דויל, התברר שלעלילות שרלוק הולמס חיים משלהן, והן לקוחות בהחלט מעולם אחר.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1949