(חלק ג' ואחרון) גם בתום מלחמת העולם הראשונה, נותר ארתור קונאן דויל שרוי במאבק פנימי מתמיד. מצד אחד, הוא היה איש מדע וסופר מוערך, שהבלש יציר דמיונו, היה מופת לספקנות ולחשיבה ביקורתית. מצד שני, מעריציו הרבים של דויל נבוכו לגלות, שהוא אימץ בחום שלל אמונות הבל מופרכות. אלא שרק לאחר מותו של דויל, התברר שלעלילות שרלוק הולמס חיים משלהן, והן לקוחות בהחלט מעולם אחר.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1949
(חלק ב') למרות שזיכה אותו בקרן השפע, ארתור קונאן דויל מאס בשרלוק הולמס. דויל החליט להפגיש את הבלש האגדי עם אויבו הנורא, פרופסור ג'יימס מוריארטי, בקרב לחיים ולמוות. אז התפנה דויל לטייל בעולם, להשתתף במלחמת הבורים, וללחום בעוולותיה של מערכת המשפט הבריטית. אולם דויל עתיד לגלות, שקשה למדי להרוג דמות בדיונית, שמעולם לא חיה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1938
ג'ורג' אורוול היה סופר אמיץ ומרחיק-ראות, אשר חרד לעתיד המין האנושי. שתי יצירות המופת הדיסטופיות פרי-עטו, "חוות החיות" ו-"1984", ראו את הנולד במובנים רבים. אורוול כתב אותן לאחר שעבר מסע התפכחות אישי, שבמהלכו חצה את כל הקווים:
מקצין במשטרה הקיסרית בהודו, הוא הפך לאחד מחריפי המתנגדים לקולוניאליזם; מבוגר מכללה יוקרתית, אורוול נעשה לנווד, שחי בשולי החברה; מעיתונאי שנשלח לספרד, הוא הפך ללוחם במיליציה הרפובליקנית במדינה; ומתומך במפלגות השמאל, היה זה דווקא אורוול, שקרע את המסיכה מעל פרצופו האמיתי של סטאלין. ספריו העל-זמניים העשירו את שפתנו בשלל מטבעות לשון שטבע. אורוול חשף בהם גם כמה שיטות מתוחכמות, שבאמצעותן מסובבות ממשלות את נתיניהן בכחש, מאז ועד היום.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1617
(חלק ג') כששב צ'ארלס דרווין לאנגליה, היה כבר חוקר טבע מוערך, ששמו הולך לפניו. מלומדים וארגוני מדע יוקרתיים בארצו שיחרו לפתחו. רק עם שוך ההמולה סביבו, דרווין הפשיל שרוולים, והחל לשקוד על גיבוש משנתו המדעית. השילוב של מסקנות המומחים שבחנו את ממצאיו, תיאוריה כלכלית אחת, ומנה הגונה של ספקנות ושכל ישר, יוליד במוחו את תורת האבולוציה. אלא שבאותן השנים, דרווין נאלץ להתמודד גם עם מחלות ומיחושים מסתוריים, לצד לבטים קשים בתחום הרומנטי.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1499
אגת'ה כריסטי הייתה ועודנה הסופרת המצליחה והמתורגמת ביותר בכל הזמנים. במשך למעלה מיובל שנים של כתיבה, "מלכת הפשע" חיברה מאות סיפורי מסתורין ופרשיות רצח. ואז, בערב קודר אחד בשנת 1926, כריסטי פשוט נעלמה. היא הותירה מאחוריה שורת רמזים מצמררים באשר לגורלה. כריסטי הפכה אז לדמות הראשית בתעלומה הגדולה ביותר שיצרה אי-פעם.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1155
ריצ'רד פרנסיס ברטון היה אינדיאנה ג'ונס של אנגליה הויקטוריאנית. הוא היה נווד קשוח, שלט בעשרות לשונות אקזוטיות, ונהג להתחפש למקומי, ולצאת למסעות מסוכנים. שמו של איש האשכולות הססגוני, שהיה גם דיפלומט ומרגל, אפילו נקשר בשתי פרשיות רצח. ברטון כתב שלל ספרי עיון מלומדים, אבל הצלחתו הכלכלית באה לו מיוזמה אחרת לגמרי, שזעזעה את בני תקופתו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1035
חואן פויול גארסיה הספרדי היה איש לא מרשים במיוחד, שלא הייתם מעיפים בו מבט שני ברחוב. אלא שפויול גם שנא רודנים מכל סוג ומין, והחליט לעשות מעשה בלתי נתפס "למען האנושות". כשפרצה מלחמת העולם השנייה, החליט לרגל אחרי הנאצים בעבור הבריטים. אחרי שהבריטים דחו את שירותיו כמרגל שלוש פעמים, הוא לא נתן לזה לעצור אותו. הוא צעד לתוך שגרירות גרמניה, ותוך זמן קצר הקים רשת ריגול דימיונית על אדמת בריטניה. מה שקרה אחר כך עולה על כל דמיון.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה שבהם נעשה שימוש:
https://nivgoldstein.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=830&action=edit
הפודקאסט "יחידים במינם"! 