(חלק ד' ואחרון) לאחר שהותיר מאחוריו את קובה המהפכנית, עטה צ'ה גווארה זהות בדויה, ועשה דרכו לקונגו. שם, בטבורה של "היבשת השחורה", הוא קיווה לחולל מהפכה פאן-אפריקנית נגד האימפריאליזם. אולם שתי שגיאות חריפות של גווארה, חרצו את גורל ההרפתקה הנועזת שלו. גווארה לא אמר נואש, והחליט לחולל מהפכה נוספת, הפעם בבוליביה. זו עתידה להיות שירת הברבור של צ'ה גווארה, וכראוי לו, היא התרחשה בשדה הקרב המהפכני. אלא שמורשתו השנויה במחלוקת עודנה חיה ובועטת. אז מי באמת היה צ'ה גווארה?

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1673

**תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים! נשתמע אחרי הפגרה. היו בטוב. ניב**

(חלק א') ארנסטו "צ'ה" גווארה היה רופא ומהפכן ארגנטינאי, שהתמסר למאבק באימפריאליזם העולמי. בשל מחלת האסטמה, אשר ממנה סבל עוד מילדות, גווארה זכה לחינוך ביתי, ובילה ימים רבים בקריאה. אולם כשהתקפי מחלתו שככו מעט, הוא התגלה כילד פרוע, חובב סיכונים ופורק-עול. רק כשהתבגר מעט, התגלה הצד הרציני יותר של גווארה, שהשלים לימודי רפואה, והתעניין בהגות המרקסיסטית. בד בבד, גווארה גילה את חדוות המסעות, ותר את אמריקה הדרומית, לאורכה ולרוחבה. המראות הקשים של עוני, בערות וניצול שבהם חזה אז, עוררו בגווארה תרעומת כלפי ארצות הברית, שעשתה באמריקה הלטינית כבשלה. אולם כדי להיהפך למהפכן מרקסיסטי, וללחום במשעבדים הקפיטליסטים, גווארה צריך היה לפגוש שתי דמויות בלתי נשכחות: היו אלו פידל וראול קסטרו, מנהיגי המרד הקובני, שתכננו לכבוש את האי ולשחררו מעול הרודנות. גווארה לא יכול היה לסרב להצעה, והחל להתכונן למערכה על קובה, בשם האידיאלים שבהם דגל.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1639