(חלק ג' ואחרון) מחקריו רחבי-היריעה של לאונרדו דה-וינצ'י, לימדו אותו על קיום תבניות, החוזרות ונשנות בטבע. הוא הסיק מכך שכל הקיים בעולמנו, הינו חלק בלתי נפרד ממארג סבוך ומפואר. תובנה זו הביאה את דה-וינצ'י, דמות המופת של האדם תאב הידע, לשינוי אורחות חייו, שגם כך היו חריגים בתקופתו. מורשתו של דה-וינצ'י, אשר הקדימה את זמנה במאות שנים, מלווה אותנו גם כיום. נותר רק לדמיין, אילו סודות צופנות בחובן מחברותיו של איש האשכולות הגאוני, אשר טרם התגלו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2300
תגית: הרנסאנס
פרק מספר 99: לאונרדו דה-וינצ'י – האיש שסקרנותו לא ידעה שובעה (חלק ב')
(חלק ב') כשנתיים לאחר שובו של לאונרדו דה-וינצ'י לפירנצה, נתונה הייתה העיר בכף הקלע: מפקד צבא האפיפיור, צ'זארה בורג'ה האכזר, צר עליה ואיים לכובשה. בצוק העיתים, שלחו פרנסי פירנצה את דה-וינצ'י לבורג'ה, כדי לסייע לו לבצר את מצודותיו ברחבי איטליה. בה בעת, דה-וינצ'י אמור היה לרגל בחשאי אחרי בורג'ה איש-הדמים. לאחר שהצליח להיחלץ משליחותו המסוכנת, שב ונתן דה-וינצ'י דרור לסקרנותו האגדית: הוא המציא שלל מכונות מתוחכמות לעילא; החל לצייר את יצירת המופת האלמותית, "המונה ליזה"; שקד על ניתוח גופות, והעשיר פלאים את מכלול הידע האנושי. אך גם בערוב ימיו, נאלץ דה-וינצ'י לכתת רגליו כדי למצוא נותן חסות. כשהלך לעולמו לבסוף בצרפת, הייתה מיתתו אפופה במיסתורין, ממש כמו לידתו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2282
פרק מספר 98: לאונרדו דה-וינצ'י – האיש שסקרנותו לא ידעה שובעה (חלק א')
(חלק א') לאונרדו דה-וינצ'י היה איש-אשכולות גאוני שאין שני לו. ילדותו לא הייתה סוגה בשושנים: הוא נולד מחוץ לנישואין, גדל בכפר נידח וזכה להשכלה בסיסית בלבד. רק כשהגיע לעיר הגדולה, פירנצה, החלו חייו להשתנות. עד מהרה התגלה דה-וינצ'י כצייר משכמו ומעלה, אך סירב להגביל את סקרנותו לתחום זה בלבד. הוא המציא עוד ועוד מכונות משונות, אשר הקדימו את זמנן במאות שנים. בד בבד, דה-וינצ'י חקר, בחן ולמד אינספור דברים שעניינו אותו. אך ככל שנקף הזמן, התברר כי דה-וינצ'י היה חריג, שונה ויוצא דופן בכל אשר פנה. למרות כישוריו הבלתי נדלים, עתידו היה לוט בערפל.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=2270
פרק מספר 22: ג'ורדנו ברונו – האיש שהאמת שלו בערה בו
ג'ורדנו ברונו היה נזיר דומיניקני בן המאה השש-עשרה, שפיתח נטיה מסוכנת לחשיבה עצמאית. אחרי שהטיל ספק בעיקרי האמונה הקתולית, הוא נחלץ בעור שיניו מעונש חמור, ונמלט מן המנזר. ברונו הסתובב ברחבי אירופה, הרצה ולימד, וכתב ספרים חכמים ועוקצניים. בכל מקום שאליו הגיע, עורר מהומות ומדי פעם גם נכלא. ברבות השנים הפך ברונו למלומד מפורסם, אך שמו יצא למרחוק גם ככופר בעיקר. ואז הזמין אציל איטלקי את ברונו לשוב למולדתו. בארץ המגף שלטה אז האינקוויזיציה הרצחנית, ששנאת הכופרים שלה הייתה יוקדת. ברונו התלבט. החלטתו שינתה את חייו, ומה שהגיע בעקבותיה, הציב את ברונו בשורה אחת עם קופרניקוס וגלילאו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1069