פרק מספר 63: רוזה פארקס – האישה שעמדה על זכותה לשבת

רוזה פארקס הייתה פעילה פוליטית שחורה, אשר במעשה אמיץ אחד, שינתה את פניה של ארצות הברית. כבר מילדות, פארקס נאלצה להתמודד עם נגעי הגזענות, העוני והאפלייה לרעה. היא אף גדלה ובגרה בצל החשש המתמיד מלינץ', רק בשל צבע עורה. ואז, בסופו של יום עבודה מפרך אחד, פארקס החליטה שמשהו חייב להשתנות: היא גמרה אומר בלבה להתקומם נגד אפליית השחורים בכלל, ובתחבורה הציבורית בפרט. מחאתה העיקשת של פארקס, הציתה חרם עירוני והתקוממות לאומית מרשימים, והפכה לאחד האירועים המכוננים במאה העשרים. לימים תזכה פארקס לכינוי "האמא של התנועה לזכויות האזרח" בארצות הברית.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1740

פרק מספר 20: מוחמד עלי – האיש שהניף את הדגל השחור (חלק א'. שמע באיכות בינונית)

חלק א': מוחמד עלי היה אלוף העולם באיגרוף, שטבע את חותמו העז על תקופתו, גם מחוץ לזירה. כמי שגדל בקנטאקי בשנות החמישים, עלי חווה על בשרו את עוולות הגזענות, שחישלו את אופיו. הוא התוודע לעולם האיגרוף בגיל שתיים עשרה, וכבר אז הצהיר שיהיה אלוף העולם. עלי ש"ריחף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה", אכן עשה חיל בתור חובבן. אולם גם כשהסתער על עולם האגרוף המקצועני, עיקר פרסומו נבע מהפה הגדול שלו, ומהתגרויותיו ביריביו. למרות זאת, בגיל עשרים ושתיים, עלי החליט שהוא מוכן להמר על כל הקופה: הוא העז לקרוא תגר על צ'רלס "סוני" ליסטון, האלוף המכהן, שהיה אחת הדמויות המפחידות ביותר בהיסטוריה של האיגרוף.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1043