פרק מספר 80: ז'אן פרנסואה שמפוליון – האיש שפענח את תעלומת הפרעונים (חלק ב' ואחרון)

(חלק ב' ואחרון) כשני עשורים לאחר שנתגלתה, נותרה "אבן הרוזטה" בגדר אבן שואבת לחוקרי מצרים. ז'אן פרנסואה שמפוליון ניסה אף הוא לחשוף את צפונותיה, אך העלה חרס בידו. ואז, תודות לשילוב של חוכמה, מזל, דמיון ולא מעט ניחושים, השיג לבסוף שמפוליון פריצת דרך אדירה. פענוח כתב החרטומים החידתי, הפך לאבן דרך בתולדות חקר מצרים העתיקה. אולם דווקא לאחר שאבן נגולה מעל לבו, גילה שמפוליון כי כתב החרטומים הפך לכתב אישום נגדו.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1969

פרק מספר 79: ז'אן פרנסואה שמפוליון – האיש שפענח את תעלומת הפרעונים (חלק א')

(חלק א') ז'אן פרנסואה שמפוליון היה מלומד מבריק, אשר הציב לעצמו מטרה שנחשבה לבלתי-אפשרית: פענוח כתב החרטומים המצרי. כבר בצעירותו הוקסם שמפוליון מן הכתב הקדום, ונשבע להיות הראשון לחשוף את רזיו. הוא הכשיר עצמו למשימת האדירים הזאת, ובגיל צעיר ביותר, נסללה דרכו לאקדמיה. מאבק האיתנים בין האימפריות על השליטה במצרים, הוא שיעמת את שמפוליון עם הגדולה שבתעלומות: "אבן הרוזטה" החידתית, אחד הממצאים המסתוריים ביותר בתולדות העולם העתיק.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1958

פרק מספר 73: בודיקה – האישה שמרדה באימפריה הרומית

בודיקה מלכת האיקנים משלה על ממלכה רחבת-ידיים, באזור דרום-מזרח האי הבריטי. לרוע מזלה, שלטונה התקיים בצלה של האימפריה הרומית, אשר כבשה את מרבית שטחי בריטניה. אולם עם מות מלך האיקנים, בעלה של בודיקה, אשר לא העמיד יורשים זכרים, נחרץ גורל האכזר של ממלכת האיקנים. בודיקה סירבה להשלים עם המציאות העגומה. היא המתינה לשעת כושר, ואז התייצבה בראש צבא מורדים אדיר, שקרא תיגר על שלטון רומי באי.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1896

פרק מספר 70: סוקרטס – האיש שידע שאינו יודע (חלק ד' ואחרון)

(חלק ד' ואחרון) עם הרשעת סוקרטס ברוב קולות, נפתח חלקו הנועל של נאום ההגנה המיתולוגי שלו. למרות שהתביעה דרשה להוציאו להורג, הרי שלפי הנוהג באתונה, סוקרטס זכאי היה להציע עונש חלופי. זכות הדיבור הוענקה, בפעם האחרונה בהחלט, לפילוסוף עז-הנפש. אולם למרות שכפסע היה בינו לבין המוות, סוקרטס לא עשה כל מאמץ כדי להמתיק את עונשו. נהפוך הוא: אוהב-החוכמה מאתונה ניצל את הבמה כדי להרהר במהות המוות, להוכיח את שופטיו, ולנבא נבואות זעם. נאומו של סוקרטס, והתנהלותו בימיו האחרונים, הכניסו אותו לפנתיאון של דמויות המופת האלמותיות. בחייו ובמותו לימד אותנו סוקרטס, כי רק החכם הוא מי שיודע שאינו יודע, ושואף לחיות חיי חוכמה וצדק, יהיה מחירם אשר יהא.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, אשר בהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1817

פרק מספר 68: סוקרטס – האיש שידע שאינו יודע (חלק ב')

(חלק ב') בעקבות המסר השמיימי של כוהנת אפולון, יצא סוקרטס לשליחות האלוהית שלו במלוא המרץ: הוא נחוש היה לגלות אם אכן היה החכם מכולם. בדומה לסופיסטים בני דורו, סוקרטס בחר להתמקד בחקר האדם, בדגש על הגדרת המידות הטובות. דרך החקירה שלו נקראה "דיאלקטיקה", והוא יישם אותה בהיגיון חסר-רחמים על נכבדי אתונה. מחקירותיו המרובות למד סוקרטס, כי חוכמתו היתרה נבעה מכך שידע שאינו יודע. בהדרגה הצטרפו נחקריו המבוזים של סוקרטס, לקהל מבקשי-רעתו שהלך וגדל. הם המתינו לשעת כושר כדי להיפרע ממנו. כאשר התברר ששניים מתלמידי סוקרטס היו מעורבים בניסיונות לקעקע את הדמוקרטיה האתונאית, בחסות כידוני ספרטה השנואה, נפל הפור. בשנת 399 לפני הספירה, הועמד סוקרטס לדין באתונה עירו. העונש שריחף מעל ראשו של הפילוסוף בן השבעים, היה גזר דין מוות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1798

פרק מספר 67: סוקרטס – האיש שידע שאינו יודע (חלק א')

(חלק א') סוקרטס נחשב על ידי רבים לאבי הפילוסופיה המערבית, ולמי שהשפיע על הוגים ואמנים לאין מספר. הוא נולד בעיר-המדינה אתונה, ערש הדמוקרטיה הישירה, למשפחה ממעמד צנוע. עד מהרה יצא שמו של סוקרטס למרחוק כחייל אמיץ, וכאזרח חכם ומשונה עד מאוד. הוא נהג לשוטט יחף ברחובות אתונה, ולחקור את תופעות הטבע, אך חש שלא היה מוכשר דיו לכך. ואז התרחש אירוע מיסטי משונה, שכלל כוהנת דת ושעועית, וחרץ את גורלו של סוקרטס. האירוע הזה עתיד לשנות את פני הפילוסופיה, לשגר את סוקרטס לשליחות נועזת למען גילוי האמת, ולהעמיד את חייו בסכנת מוות.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1787

פרק מספר 52: היפאטיה – האישה שסירבה לנצור את חוכמתה

היפאטיה הייתה אשת-אשכולות מבריקה מאלכסנדריה, ששמה יצא למרחוק ברחבי העולם העתיק. לפי כמה מן המקורות, היא הייתה מתמטיקאית, אסטרונומית וממציאה מחוננת. היפאטיה אף עמדה בראש אקדמיה שהקימה בעיר, ובה הורתה את משנת אפלטון. אלא שהתקופה שבה פעלה היפאטיה הייתה סוערת. הנצרות הלכה והפכה מדת נרדפת, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. היפאטיה, אשת המדע שלימדה פילוסופיה של עכו"ם, נתפסה ככופרת על ידי קנאי הדת. הם חיכו לשעת כושר כדי להיפרע ממנה, ואז עטו עליה ללא רחם.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1592

פרק מספר 34: ארכימדס – האיש שחשף את סודות היקום, בכוח מוחו בלבד

ארכימדס היה איש אשכולות יווני, מהעיר סיראקוזה בסיציליה, שחוכמתו התחרתה רק בסקרנותו. ארכימדס התעניין במתמטיקה, אופטיקה, מכניקה, אסטרונומיה, גיאומטריה, וזו רשימה חלקית בלבד. אולם אתרע מזלו של ארכימדס, להיקלע ללב העימות בין רומא וקרתגו, שביקשו לשלוט בסיציליה. כאשר תקפה רומא את סיראקוזה עירו, רתם ארכימדס את ידיעותיו המדעיות, לשם הקמת מערך מלכודות מהגיהנום. ארכימדס בנה שלל מכונות מלחמה מוזרות, שהעולם העתיק לא ראה עד אז. כך הפריד איש זקן וחכם אחד, בין רומא האדירה, לבין כיבוש עירו.
חייו ומותו של ארכימדס אפופים אגדות משונות, אך דבר אחד ברור. באמצעות כוח מוחו בלבד, ארכימדס חשף רבים מרזי הטבע ומסדרי היקום. רק מדעניה הדגולים של העת המודרנית, הצליחו להבין ולהמשיך את מחקריו, מן הנקודה שבה עצרו עם מותו. אולם מעת לעת, ארכימדס ממשיך לשלוח לנו דרישת שלום חכמה מן העת העתיקה.

למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1228