(חלק ה') עם פרסום תורת האבולוציה, ניטש מאבקו העז של צ'ארלס דרווין במתנגדיה החריפים. כמה ממבקריו גינו את "הדרוויניזם החברתי" חסר-הרחמים, שהשתמע ממשנתו. אנשי מדע בולטים הצביעו על קשיים וכשלים, שערערו לכאורה את אמינותה. דרווין עמד בפרץ כמיטב יכולתו, אך חסר היה את הידע המדעי, אשר נדרש לאישוש משנתו. רק במרוצת המאה העשרים, עתידה להתפוגג העננה המדעית, שהטילה את צלה על תורת האבולוציה.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבה נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1518
חלק ב': אחרי שפרנסיס גלטון השתכנע שהיכולת השכלית היא תורשתית, הוא נחרד. מכיוון שזיהה שיש הרבה יותר טיפשים מחכמים, הוא חשש לגורל האנושות. "אבי האאוגניקה המודרנית", החליט לרתום את כל כישוריו המרובים, לטובת השבחת המין האנושי. לרעיונותיו של גלטון היו השלכות רצחניות מאין כמותן.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1131
חלק א': פרנסיס גלטון היה מדען מבריק ותמהוני, שניסה לכמת כמעט כל דבר, ובאובססיביות מרשימה. הוא לקח את העניין הזה די רחוק: גלטון דירג את רמות השעמום בהרצאות, וגם בחן את היעילות הסטטיסטית של תפילות. הוא אפילו ניסה למפות, בדרכו המשונה, את היופי הנשי בבריטניה. גלטון היה גם מחלוצי המטאורולוגיה, הסטטיסטיקה והזיהוי הפלילי, ובין כל אלו, אף המציא המצאות ממש מוזרות. אלא שכאשר גלטון החליט, בהשפעת תורת האבולוציה, להפוך בני אדם למספרים, זה חדל להיות משעשע.
למידע על המקורות וקטעי המוסיקה, שבהם נעשה שימוש:
https://niv-goldstein.com/?p=1116
הפודקאסט "יחידים במינם"! 